דלגדו נ' ברוכאל ייצור ושיווק בע"מ ח.פ. 513702340

פסק דין

התובעת הגישה תביעה ובה טענה כי רכשה מערכת ישיבה סלונית אצל הנתבעת, אך זו התקבלה פגומה וניסיונות לתקנה לא צלחו.

בעת הדיון גיבשו הצדדים הסכמה לפיה הנתבעת תעשה ניסיון אחרון לתיקון כל הטעון תיקון מבחינתה "כאשר מוסכם כי באם התיקון יצלח, יזכו התובעים לפיצוי בגין עוגמת נפש בסכום שיפסוק בית המשפט ואם יקבע בית המשפט שהתיקון לא צלח, תבוטל העסקה."

לאחר כל זאת התקבלה הודעה מטעם הנתבעת לפיה סיפקה מערכת ישיבה חדשה לתובעת. התובעת אישרה זאת, אך טענה כי אף בזו קיים פגם, אך היא משלימה עמו. ביקשתי עמדת התובעת האם יש לראות בהסכמה זו כסיום הפרשה והתקבלה תשובה לפיה התובעת סבורה שיש לפצותה בשל הצורך בהגשת תביעה זו והתקופה הארוכה בה היה המוצר בביתה פגום.

הנתבעת מתנגדת וטוענת כי סיפקה מערכת ישיבה יקרה יותר וכי מלכתחילה לא היה למוצר שרכשה התובעת אחריות שכן היה התצוגה. הנתבעת סבורה כי טיפלה בתלונה בצורה ראויה ואין לחייבה בכל פיצוי.

דיון

הצדדים הסכימו על פסיקת פיצוי, בסכום שיפסוק בית המשפט, באם יבוצע תיקון לשביעות רצון התובעת, אשר ישקף עגמת נפש. בסופו של יום לא תוקן המוצר אלא הוחלף באחר. מכאן, שניתן היה לסבור שיש בכך להעיד על ביטול הסכמת הצדדים וכריתת הסכמה חדשה. יחד עם זאת לא הוצג הסכם כזה והנתבעת עצמה לא טוענת כך. מכאן, שההסכמה בעינה עומדת והשאלה היא האם בנסיבות העניין עדיין נכון לפסוק פיצוי ואם כן מה סכומו.

לאחר ששקלתי בנושא הגעתי למסקנה שהתובעת זכאית לפיצוי. התובעת קיבלה מוצר פגום. תיקונים שבוצעו לא צלחו. יש בכך עגמת נפש בלתי מובטלת ואבדן זמן. התובעת נדרשה להגיש תביעה, דבר הכרוך באבדן זמן וממון. יש לפצותה על כך. מנגד, התובעת זכתה במוצר משופר ויש בכך משום פיצוי מסוים. הבאתי בחשבון כי התובעת טוענת שאף מוצר זה פגום ועל כן בהביאי בחשבון את כל הנתונים הנ"ל, ראיתי לפסוק לתובעת פיצוי כולל בסך של 1,500 ₪. הנתבעת תשלם סכום זה בתוך 30 יום שאחרת יישא הפרשי הצמדה וריבית.

זכות להגיש בקשת רשות ערעור בתוך 15 יום.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"א אב תשע"ג, 18 יולי 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: