דכור נ' ה.ק.א מיקא שיווק בע"מ

החלטה

השאלה תותר.

ניתנה והודעה היום כ' אייר תש"ע, 04/05/2010 במעמד הנוכחים.

אסף הראל, רשם

החלטה

השאלה תותר.

ניתנה והודעה היום כ' אייר תש"ע, 04/05/2010 במעמד הנוכחים.

אסף הראל, רשם

פסק דין

זוהי תובענה של עובד שכיר אשר הועסק ע"י הנתבעת במשך חודשיים, בחודשים 09/ 1-3 כסוכן מכירות. בתביעה עותר התובע לתשלום הפרשי שכר לתקופה זו, עמלות, תשלום עבור הזמן שהשתתף בקורס הכשרה וכן השבת 2,000 ₪ פיקדון שטוען כי שילם כתנאי לכך שיועמד לרשותו רכב מטעם הנתבעת.

הצדדים הסמיכוני להכריע בתובענה בדרך של פשרה, עפ"י סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984, על סמך החומר בתיק, עדויות הצדדים וסיכומיהם בעל פה.

לאחר שנתתי את דעתי לחומר שבתיק, לעדויות הצדדים, כמו גם לסיכומיהם, אני קובע כדלקמן:

בעניין שכר העבודה - מחד, עניין לנו בתובע אשר במשך חודשיים שולם לו שכר עבודה המסתכם בסך של 769 ₪ בלבד. על עניין זה לא היתה מחלוקת בין הצדדים. יש להדגיש, כי גם עובד ששכרו משולם בצורה של שכר בסיס אליו מתווספות עמלות מכירה, זכאי לכל הפחות לשכר מינימום מדי חודש (ע"ע (ארצי) 1194/01 עגיב נ' המגן חברה לביטוח (טרם פורסם, 11.2.04)). בדיון לא הוצגו תלושי שכר ולא הוצג פנקס שכר ומשכך חלה חזקה, כי התובע עבד במשרה מלאה וזכאי לשכר מינימום מלא. הנתבעת לא טענה, כי הועסק במשרה חלקית (ע"ע (ארצי) 300162/96 חברת בתי מלון פנורמה ירושלים בע"מ – סנדוקה (טרם פורסם, 1.6.04)). עובד אשר עובר הכשרה עפ"י דרישת מעסיקו – בענייננו לא היתה מחלוקת כי התובע עבר קורס שנמשך מספר ימים – זכאי לקבל שכר בגין תקופת הקורס, לכל הפחות שכר מינימום. מאידך אין להתעלם מטענתה של הנתבעת כי התובע לא ביצע את העבודה שהוטלה עליו, שכן ניצל את זמנו לביצוע עיסקאות מכירה אשר בוטלו אח"כ עקב חשש למירמה. בעניין זה הוצג ע"י הנתבעת דו"ח על ביטולי מכירות שהעתקו צורף לכתב ההגנה, שם אכן נרשמה הערה, כי נדרשת פניה של התובע למחלקת הביטחון. את הדברים שנאמרו לעיל, לפיהם זכאי עובד כדוגמת התובע לפחות לשכר מינימום, אין להבין כהכשר לאי ביצוע עבודה.

השיקולים שציינתי לעיל מתייחסים הן לרכיב התביעה של שכר עבודה, הן להפרשי עמלות והן לתשלום שכר בתקופת הקורס.

בעניין העמלות יש להוסיף, כי התובע לא נתן פירוט כלשהו באשר לסכום אותו תבע וציין במהלך הדיון, כי הסכום נקבע על בסיס הערכה.

בעניין תביעתו של התובע, כי יושב לו פיקדון בסך 2,000 ₪, אשר טען כי שילם לתובעת בקשר לרכב שהועמד לרשותו, יש לציין את השיקולים הבאים: מחד, לא הוצגה ע"י התובע אסמכתה כלשהי, על ביצוע תשלום לאחד מעובדי הנתבעת שטען. מנגד, אין לשלול אפשרות כי ביצוע התשלום נעשה תוך כדי עבודה והתובע לא סבר כי הוא נדרש לקבל אסמכתאות על פעולה זו. עניין נוסף אותו יש להביא בחשבון הוא דרישתה של הנתבעת בהסכם העסקה שנכרת בין הצדדים, שם הותנה מפורשות כי העמדת הרכב תיעשה כנגד הפקדת פיקדון.

לאור השיקולים שצויינו לעיל הגעתי למסקנה, כי אין לקבל את התביעה במלואה. מאידך, לאור העובדה כי התובע עבד חודשיים וקיבל שכר שכלל לא משקף את תקופת העבודה – אף אם מביאים בחשבון כי לא ביצע מכירות המזכות בעמלות – הגעתי למסקנה כי יש לקבלה בחלקה.

משכך, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע שכר עבודה לתקופה שבין 16.1.09 ועד 16.3.09 בסך כולל של 4,500 ₪ ברוטו. כן אני מחייב את הנתבעת להשיב לתובע סך של 500 ₪ נטו בגין פיקדון הרכב. הסכומים ישולמו לידי התובע תוך 30 ימים מהיום.

משמדובר בפסק דין שניתן על דרך הפשרה, ולאור העובדה כי מדובר בדיון מהיר אשר הסתיים תוך יום דיונים אחד, לא יהיה צו להוצאות.

ניתנה והודעה היום כ' אייר תש"ע, 04/05/2010 במעמד הנוכחים.

אסף הראל, רשם

ב"כ הצדדים: