דישק נ' מדינת ישראל

החלטה

מבוא:

בפני בקשה להורות על החזרת רישיון הנהיגה של המבקש.

למבקש מיוחסת עבירה לפיה בתאריך 20.2.11, בשעה 10.00 כשהוא נוהג במשאית, פגע ברכב פרטי שעמד בשול ימין כתוצאה נפצעו הן נהג הרכב הפרטי חבלות של ממש, והן המבקש עצמו, כמו כן נגרם נזק כבד לרכב הפרטי.

3 ימים לאחר מכן נפסל המבקש פסילה מנהלית למשך 60 יום, על ידי קצין משטרה מאת"ן שפלה.

נימוק הקצין הפוסל בצו הפסילה: "חומרת העבירה, מס' הרשעות רב (68) של הנהג".

תמצית טענות המבקש להשבת רישיון הנהיגה:

הקצין הפוסל לא ציין מסוכנות הנהג בהחלטתו.

המבקש נסע בדבוקה של כלי רכב, כאשר הרכב שלפניו סטה שמאלה בפתאומיות ואז זיהה רכב שלטענתו עומד מרביתו על השול אך חלקו על הכביש, ללא משולש אזהרה והוא פגע בו קלות.

ממצאי הבוחן תומכים בגרסתו.

נהג הרכב הפרטי אף הוא אשם בתאונה.

לא ניתן ללמוד על מסוכנות הנהג מעצם המקרה.

מדובר הנהג ותיק הנזקק לרישיון נהיגתו לשם פרנסתו.

תמצית מענה ב"כ המשיבה:

קיימות ראיות לכאורה לאשמתו של המבקש.

הפגיעות אינן קלות.

עברו של המבקש מכביד והמשך נהיגתו מסוכנת.

התייחסות לטענת חוסר ציון המסוכנות באופן מפורש:

החלטת הקצין מנומקת ואין ספק שמחומרת העבירה המיוחסת למבקש ומעברו התעבורתי נלמדת מסוכנות גם אם לא צוין הדבר במפורש, יתרה מכך לאור הפסיקה, הרי גם במצבי קיצון שבהם לא נרשמו נימוקים כלל (וכאמור אין זה המצב בענייננו) – חוסר הנמקה לא מביא לפסילת התהליך המנהלי כולו, (ראה לעניין בש"פ 3810/00 אריאל גרוסמן נ' מדינת ישראל).

"ניתן, איפוא, לקבוע כי במצב בו ההחלטה לא נומקה, אין הפגם מביא לבטלות ההחלטה אלא שהוא מטיל על הרשות את הנטל לבוא ולהסביר את ההחלטה, ולהראות שההחלטה הייתה תקינה".