דיקנסקי נ' יוסי וייס ואח'

החלטה

1.לפניי בקשת התובעת להורות לנתבעים לגלות ולאפשר לה לעיין במסמכים שלהלן:

א.טפסי 161 המתייחסים לתשלום פיצויי פיטורים של עובדים אחרים בחברה, בשנים 2001 ו- 2008.

ב.תכתובת הדואר האלקטרוני שנשלח לתובעת ע"י מר גדי ענברי, טרם השימוע.

במסגרת הבקשה טענה התובעת כי מדובר במסמכים חיוניים אשר יאפשרו לבית הדין לקבל תמונה מלאה על זכויותיה של התובעת ולשפוך אור על המחלוקות שבתיק.

גילוי המסמכים ייעל את הדיון ויחסוך זמן שיפוטי יקר ובזמנם של הצדדים.

2.ביום 13.12.10 הגישו הנתבעים תגובה בה לא התנגדו למסור לתובעת את תכתובת הדואר האלקטרוני כפי שביקשה. יחד עם זאת, הנתבעים התנגדו לבקשה להמצאת טפסי 161, משמדובר בפגיעה בפרטיותם של עובדים אחרים.

הנתבעים ולאחר שהעלו את טענותיהם כנגד השיהוי בהגשת הבקשה, הוסיפו כי מדובר בבקשה כוללנית שאינה מתייחסת לעובדים מסוימים או לנתבעת ספציפית.

הנתבעים הוסיפו כי לא ברור מהבקשה כיצד יש במסמכים המבוקשים כדי ליעל את הדיון ומדוע הם רלוונטיים לניהול ההליך.

הנתבעים הדגישו כי בטפסים אלה, ישנם לא מעט פרטים אישיים שחשיפתם מהווה פגיעה בפרטיות.

לסיכום, הנתבעים ביקשו לדחות את הבקשה ולחייב את התובעת בהוצאות משפט.

3.המסגרת הנורמטיבית:

א.גילוי המסמכים נועד לחשיפת ראיות המצויות בידי אחד מבעלי הדין.

תקנה 46 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב – 1991 קובעת כדקלמן:

"(א) בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות".

עינינו הרואות כי בית הדין רשאי להתיר גילוי מסמכים ספציפיים ועיון בהם אם הוא סבור שהמסמכים שגילויים מתבקש יאפשרו "דיון יעיל".

תנאי לקיומו של דיון יעיל, הוא שהמידע המבוקש יהיה רלוונטי למחלוקת הנדונה. ביקש צד להליך צו לגילוי ולעיון במסמכים ספציפיים, יידרש בית הדין "בראש ובראשונה... למידת הרלוונטיות של המסמך שגילויו מתבקש, לצורך הכרעה בשאלות שבמחלוקת" (ע"ע 129/06 טמבור בע"מ – אברהם אלון ואח', ניתן ביום 7.5.06); בהתקיים מבחן הרלוונטיות, הכלל הוא שיש להבטיח גילוי רחב ככל שניתן , (רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ. הנרי אזולאי ואח', פ"ד מט 4).

הרלוונטיות לצרכי גילוי היא במידת האור שהמסמך עשוי לשפוך על המחלוקת שבין הצדדים. מסמך שיש בו כדי לסייע לקו חקירה הוא רלוונטי. לעומת זאת, מסמך שאין בו כדי לחזק טענה או להחלישה וכל כולו לא בא אלא ל"דוג" בעניינו של בעל דין אין לגלותו (ראו דב"ע נז/55-3 קבקוב הרצל – בנק מסד בע"מ, פס"ד מיום 14.9.99).

 ב.        שני תנאים להתקיימותו של מבחן הרלוונטיות:

התנאי הראשון -תנאי בו נדרשת הוכחת קיומה של זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי.