דינו של "נכס מעורב"

השופט ישעיהו שנלר, אב"ד:

1. בפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה (כב' השופט נצר סמארה), מיום 10.12.14 (תמ"ש 30672-11-11), אשר קיבל באופן חלקי תביעה רכושית שהגיש המערער כנגד אשתו דאז, היא המשיבה.

בנוסף, ערעור על החלטתו של בית משפט קמא - מיום 27.7.13 - בעניין אופן ניהול ההתמחרות של מכירת דירת מגורי הצדדים (להלן: החלטת ההתמחרות).

רקע עובדתי וההליך בפני בית משפט קמא

2. בכתב התביעה שהגיש לבית משפט קמא, עתר המערער לקבלת פסק דין הצהרתי הקובע כי מחצית מכל רכוש הרשום על שם המשיבה ואשר נצבר במהלך חיי נישואיה עמו שייך למערער - ובפרט מחצית מהזכויות בדירת המגורים של הצדדים (להלן: דירת המגורים), הרשומה על שם המשיבה בלבד, לרבות רישומו כבעלים של מחצית הזכויות בה.

3. הצדדים נישאו בשנת 2001 ונולדו להם שלוש בנות - הגדולה ילידת שנת 2003, והקטנות (תאומות) ילידות שנת 2005 (להלן: הילדות). לטענת המערער, "לאורך כל שנות הנישואין התנהלו הצדדים בהרמוניה ושיתוף מלא, הן בנשיאה במטלות הבית וגידול הקטינות והן בכל הנוגע להתנהלותם הכלכלית" [סעיף 7 לכתב התביעה].

ביחס לדירת המגורים שנרכשה בשנת 2005 - סמוך ללידת התאומות - נכתב מפורשות בכתב התביעה כי "עסקינן בדירה אשר נרכשה במהלך חיי הנישואין של הצדדים, מכספים משותפים של הצדדים, והלוואת משכנתא אשר נטלו הצדדים לצורך רכישתה!" [סעיף 16 לכתב התביעה - ההדגשות במקור] וכן כי "בתביעה זו, עסקינן בדירת מגורים, אשר נרכשה על ידי שני הצדדים יחדיו, במהלך חיי הנישואין, מכספים משותפים לצדדים, ולא בדירה אשר אחד הצדדים היה בעליה בטרם התחתנו הצדדים!" [סעיף 26(ה) לכתב התביעה - ההדגשות במקור]. ובהמשך לדברים אלה, נכתב כי: "רוצה לומר, כי ניסיון הנתבעת להלך אימים על התובע, ולטעון כי אין לו זכות בדירת המגורים, וכי רק היא הבעלים של הדירה, היות ולא טרחה לרשום את הנתבע [כך במקור!] כבעלים במשותף יחד עמה, הינו ניסיון נואל וחסר תום לב בעליל, לנשל התובע מזכויותיו הקנייניות בדירת המגורים..." [שם, ההדגשה במקור].

כמו כן, אוזכרו בכתב התביעה נכסים פיננסיים הרשומים על שם המשיבה בלבד - חשבון עו"ש, פיקדונות קצרי מועד (פק"מ), תיק ניירות ערך ועוד. ביחס לנכסים אלה נטען הן כי הם מהווים "רכוש משותף" של הצדדים - והן כי המשיבה הבריחה מהם כספים.

4. בכתב ההגנה (המתוקן) בבית משפט קמא הודגש, כי - בניגוד מוחלט לאמור בכתב התביעה - דירת המגורים רשומה על שם המשיבה בלבד "וכי רישום זה נועד היה לשקף את הבנתם והסכמתם הברורה כי נכס זה שייך ל[משיבה] באופן בלעדי, מאחר והוא נרכש מכספה שלה ומכספי הוריה" [סעיף 24 לכתב ההגנה, וראו גם סעיפים 12, 36 ו-58 לכתב ההגנה], לרבות נוכח מימוש דירה שנרכשה עוד לפני נישואיה.

לטענת המשיבה, נרכשה דירת המגורים על ידה בלבד, ביום 18.7.05, תמורת 900,000 ₪. לטענתה, המקור למימון התמורה מכספיה שלה עוד טרם הנישואים וכן מתשלומים של הוריה. עיקר המימון, בסכום של כ-477,000 ₪, התקבל ממכירת דירה שנרכשה על ידה עוד בשנת 1995, שש שנים לפני נישואי הצדדים (להלן: דירת המשיבה מלפני הנישואין) - באמצעות המחאות שנרשמו לפקודת המשיבה בלבד, ואף הופקדו בחשבון עו"ש על שמה בלבד.