דין היעדרות עובד על פי הנחייה של ועד עובדים

השופטת ד' דורנר:

העובדות, ההליכים והטענות

1. לפנינו עתירה כנגד פסק-דינו של בית-הדין הארצי לעבודה אשר קבע כי התעשייה
האווירית לישראל בע"מ )להלן: המעבידה( פיטרה כדין את העותר מעבודתו על-פי סעיף
77)ד( להסכם הקיבוצי המיוחד )להלן: ההסכם הקיבוצי(, שנכרת בין המעבידה לבין
ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ-ישראל )להלן: ההסתדרות(.

2. העותר הינו כלכלן בעל תואר שני, עולה מברית-המועצות לשעבר. הוא החל לעבוד אצל
המעבידה ככלכלן עוד בשנת 1985, תחילה כעובד זמני, ובהמשך כעובד קבוע באותו תפקיד.

העותר עבד כל העת אצל המעבידה ככלכלן ושובץ במהלך עבודתו במקומות עבודה שונים
במסגרתה. ברם, הוא לא נקלט באופן יציב באף אחד ממקומות עבודה אלו, אם כי הצליח
להתקדם בדירוגו המקצועי ואף השתתף בהשתלמות בתחום מקצועו.

בסוף שנת 1990 הועבר העותר למינהל ההספקה של המעבידה, ונמסר לו כי יועסק כעובד רכש
וקבלנות משנה במפעל תש"ן. תפקיד זה לא היה בתחום מקצועו של העותר ואף לא נשא תקן
אקדמי.

העותר סבר כי התפקיד שהוצע לו אינו הולם את כישוריו ופנה לעזרת ועד העובדים. הוועד
תמך בעמדתו והסכים עימו שאין הוא חייב לקבל תפקיד שאינו נושא תקן אקדמי ואינו בתחום
מקצועו. ההסתדרות אימצה את עניינו של העותר והסכסוך האישי בינו לבין המעבידה הפך
לסכסוך עבודה קיבוצי. ואולם, איש מן הצדדים להסכם הקיבוצי לא פנה ליישוב הסכסוך