דיין נ' מנהל מקרקעי ישראל -

החלטה

בקשת רשות ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל מיום 20.3.12 שחייב את המבקש בצו תשלומים חודשי בסך 1200 ₪, במקום 200 ₪ כבקשתו.

1. עיינתי בהחלטה, בבקשה (ואף בבקשת החייב לצו החיוב בתשלומים בה ניתנה ההחלטה, ואותה צירף לעיוני לאחר שהוריתי על כך). שוכנעתי כי הבקשה אינה מצריכה תשובה ואני דוחה אותה מכוח סמכותי בתקנה 119(ז) לתקנות ההוצאה לפועל.

2. המבקש מלין על כך שהובאה בחשבון הכנסה חודשית של 5150 ₪. לא נעלמה ממני טענת החייב, הוא המבקש, בבקשתו שהגיש לרשם, כי הכנסתו הממוצעת מהנגרייה היא בשיעור 3000 ₪ . בבקשתו לצו חיוב בתשלומים ציין שההכנסה נעה בין 0 ל 4150 ₪, וסך כל הכנסותיו החודשיות עומד על 3000 ₪, כולל הכנסה בת 1000 ₪ ממבנה אותו הוא משכיר (כלומר יש להבין מעמדה זו שההכנסה הממוצעת מהנגריה נעה בסביבות 2000 ₪ לחודש, לשיטת המבקש).

3. אף הרשם היה ער לטענות אלה, ואף לשיעור ההוצאות החודשי הנטען, כעולה מהחלטתו. אלא שביחס לשיעור ההכנסות, המבקש עצמו תמך בקשתו באישור חברת ד.א.מ.ס שירותי חשבונאות. האישור ציין כי המבקש בעל עסק נגרות מזה 30 שנה, וספרי החשבונות שלו מנוהלים כחוק במשרד. האישור ציין כי הכנסתו החודשית המשוערת בשנת 2011 הנה כ 4150 ₪ נטו, לאחר הוצאות. וכמו כן יש לו הכנסה מהשכרת נכס בסך כ 1000 ₪ לחודש. האישור ניתן ב 5.1.12.

6. בשים לב לכך (ואף בהתעלם מכך שרלבנטית שאלת מיצוי פוטנציאל ההשתכרות) סבירה בהחלט היא החלטת הרשם שהביא בחשבון הכנסה חודשית ממוצעת של 5150 ₪, חרף טענות המבקש. המבקש מלין בבר"ע על כך שנקבע לו צו חיוב בתשלומים בשיעור פי 6 מבקשתו. אך מאידך, הפער בין החיוב החודשי אותו ביקש ככזה בו יוכל לעמוד, לבין זה שהושת עליו, עומד על 1000 ש"ח; ואילו הפער בין ההכנסה החודשית שביקש שתובא בחשבון לבין ההכנסה נטו שהובאה בחשבון (ובצדק הובאה) עומד על 2150 ש"ח.

בנסיבות אלה אין לומר שההחלטה נשוא הבקשה בלתי סבירה, ואין להתערב בה. זה אינו המקרה הנחזה כמתאים ליישום הדברים הנכוחים כשלעצמם, שנקבעו על ידי השופט שדה ברע"צ

22774-07-10 לזרח נ' בנק הפועלים .

8. עוד לא נעלם ממני כי המבקש טוען לשינוי נסיבות מאז הגיש בקשתו נשוא הבר"ע, ויסודו בפעולתו שלו לסגירת הנגריה עקב אי הכנסות ממנה (והגשת בקשה לביטוח הלאומי לקצבת זקנה או הבטחת הכנסה). אם אכן חל שינוי אובייקטיבי בפוטנציאל ההשתכרות של המבקש בפרק הזמן הקצר יחסית מאז ניתן אישור חברת ד.א.מ.ס והוגשה הבקשה נשוא ההחלטה (איני מחווה כרגע דעה לגופה), הרי שכפי שמציין המבקש עצמו בסע' 22 לבקשה, רשאי הוא להגיש לרשם ההוצאה לפועל בקשה מחודשת לשינוי צו התשלומים (וראה סע' 69ב לחוק ההוצאה לפועל).

9. הבקשה נדחית אפוא. משלא נדרשה תגובה, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ז ניסן תשע"ב, 19 אפריל 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: