דיין(גולן איתי) נ' אבירם ואח'

החלטה

לנוכח החלטת בית המשפט להורות על הפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע 2 וביטול הדיון נוכח אי עמידתה של התובעת בתנאים שנקבעו בהחלטה זו, הגישה התובעת תגובתה למצב הדברים וכן בקשה לפסילת מותב זה מהמשך הדיון בתיק.

התובעת מדגישה בבקשתה את מצבה הקשה מבחינה אישית, משפחתית וכלכלית. נסיבות אלו, אשר יש להתחשב בהן, עמדו לנגד עיני בית המשפט במסגרת הדיון בתובענה, לרבות בעת מתן ההחלטה על חיוב התובעת בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע 2.

צר לי על תחושתה של התובעת, אשר סבורה כי בית המשפט מבקש לנעול את שעריו בפניה, ולהימנע מבירור טענותיה בתביעה. אולם, תחושה סובייקטיבית זו של התובעת אינה נכונה. בית המשפט פעל בהליך זה, פעמים רבות, בדרך שהינה לפנים משורת הדין כלפי התובעת, בכל הנוגע למחדליה בניהול ההליך, וזאת נוכח מצבה האמור. החלטות בית המשפט ניתנו לאחר מתן אפשרות לתובעת, באמצעות בא כוחה, לטעון טענותיה ולהגיב על בקשות הנתבעים. בית המשפט עורך איזון בין זכויות שני הצדדים, ופועל בהתאם להוראות החוק, התקנות והפסיקה המחייבת.

באשר לאופן ניהול התובענה, בית המשפט לא איפשר אף פעם פגיעה בכבודה של התובעת. ככל ששמי מהנתבעים ביקש להעלות טענות בעל-פה נגד התנהלותה של התובעת, הבהיר בית המשפט כי יש להעלות טענות אלו בצורה מכובדת ולא פוגענית. לעניין טענות הנתבע בתצהירים שהוגשו, הרי שאלו טרם נבחנו, וטרם באו לפני בית המשפט. מכל מקום, ככל שהתובעת תפנה לאמירות פוגעניות ספציפיות אם וככל שקיימות בתצהירים, יורה בית המשפט על מחיקתן. יש לזכור, כי התובעת מיוצגת על ידי עו"ד, ושום טענה בקשר לכך לא הועלתה עד כה.

טענתה המרכזית של התובעת בתביעה שהגישה בהליך זה, הינה כי הנתבעים הוציאו חפצים מביתה, וזאת ללא הסכמתה. אולם, חרף עמידתה של התובעת על טענותיה, הרי שמנגד העלו הנתבעים טענות שונות, אשר נתמכו גם בעדויות עדים חיצוניים, שתצהירים שלהם הוגשו, וכן במסמך עליו חתם בעלה של התובעת, אשר מאשר כי הוציא את החפצים מהדירה ומכר אותם לצורך תשלום חוב בגין דמי שכירות. יוער, כי אין למעשה מחלוקת על קיומו של חוב דמי שכירות, והמחלוקת נוגעת, כאמור, להוצאת החפצים מהדירה.

בית המשפט קבע את התיק לדיון על מנת לדון בטענות הצדדים, אשר אכן ראויות להתברר. אולם, נוצר מצב דברים חמור, אשר במסגרתו גבתה התובעת מהנתבע 2 כספים (ככל הנראה בעת שהיא מצויה בהליכי פשיטת רגל, או ערב נקיטתה בהליכים אלו), ובעת שפסק הדין בוטל, התובעת לא החזירה את הכספים אותם גבתה. כמפורט בהחלטה לפיה נקבע שיש מקום לחיוב בהפקדת ערובה להוצאות, האיזון בין זכות התובעת לברר תביעתה לבין זכות הנתבע, חייב בנסיבות הספציפיות של המקרה, הפקת ערובה. עם זאת, חרף העובדה שהתובעת חייבת (בשלב זה) לנתבע 2 כספים בסכומים משמעותיים, והעובדה שראוי היה לחייבה בהפקדת ערבון בסכום גבוה, בית המשפט הורה על הפקדת ערובה בסכום נמוך יותר. זאת, כאמור על רקע נסיבותיה וכן על מנת שלא לחסום דרכה מהמשך ניהול המשפט.

בנוסף, ניתנה לתובעת האפשרות להפקיד, במקום עירבון כספי, ערבות של צד ג'. כל זאת, על מנת לאפשר לתובעת, אפילו אם מצבה הכלכלי קשה, לעמוד בהפקדת הערובה שנקבעה. אולם, התובעת לא הפקידה את הערובה, אף לא באמצעות חתימתו של צד ג' כלשהו.

במאמר מוסגר יוער, כי עצם המשך ניהול ההליך על ידי התובעת, כאשר היא מצויה בהליכי פשיטת רגל, וללא קבלת הסכמת כונס הנכסים, מוטל בספק, אולם בעניין זה קבעתי, כי יש בכל זאת להמשיך בהליך, כל עוד הנושא הובא לידיעת כונס הנכסים, ולא הוגשה תגובתו.

על רקע המפורט לעיל, חרף הרצון להתחשב במידת האפשר בנסיבותיה של התובעת, התוצאה המתחייבת היתה בחיובה בהפקדת ערובה לטובת הנתבע 2, ומשלא עמדה בתנאים שנקבעו, ביטלתי את הדיון. אף בעת ביטול הדיון, לא הוריתי על דחיית התביעה, שכן סברתי כי ראוי לאפשר לתובעת להגיב וכן ניתנה בכך לתובעת גם ארכה לשם הפקדת הערובה המתחייבת.

אני דוחה בקשתה של התובעת.

עם זאת, ניתנת לתובעת ארכה, עד ליום 18.8.13 להפקיד הערובה שנקבעה.

ת.פ. ליום 19.8.13.

ניתנה היום, ט' אב תשע"ג, 16 יולי 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: