דיון בשאלת מעמד רשות עירונית ורשויות המס בהתאם לפקודת המיסים ובגצ הרצליה

במסגרת הליך הכינוס, נמכר הנכס הידוע כגוש 8267 חלקה 602 תת חלקה 1, בסכום של 472,000 ₪.
במסגרת דיון שהתקיים ביום 17/2/2015 נקבע, כי על עירית נתניה להנפיק אישור לצורך העברת הזכויות על שם הרוכש, לאחר שנמצא כי חבויות קופת הכינוס עמדו על אפס ₪ ולעיריה אין זכות להתנות מסירת האישור בתשלום החובות של החייב או המחזיקים בנכס.
כונס הנכסים הגיש בקשות לתיק, על מנת לקבוע מתווה חלוקה באשר ליתרת התמורה.
לאחר הפחתת סכומים ששולמו, ביחס ישיר להליך המכר והם מע"מ, מס שבח ושכר טרחת כונס בסך כולל של 233,684 ₪, נותרה יתרה לחלוקה בסכום של 220,616 ₪.
במסגרת הדיון שהתנהל, הוריתי על תשלום סכום של 18,188 ₪ בגין הוצאות הליך הכינוס, אשר שולמו בפועל על ידי הזוכה.
לאחר ניכוי סכום זה, נותר סך של 191,959 ₪ לחלוקה בין נושי עזבון המנוח.
על זכויות החייב בנכס הוטלו עיקולים, על ידי פקיד שומה נתניה, מע"מ נתניה ועל ידי תיקי הוצאה לפועל שונים וזאת החל משנת 1995 ואילך.
במסגרת בירור שנערך לצורך בחינת אופי החיובים וקדימות הנשייה, נמסר על ידי מע"מ נתניה כי בהתאם למועדי העיקולים שהוטלו ובהתאם להוראות פקודת המסים גביה (סעיפים 11א, 12א ו- 12ח) דין העיקולים כדין משכון שנרשם לפי חוק המשכון ולכן לענין זכותם לנשיה – יש להורות בהתאם לסדר שבו נרשמו המשכונים.
תגובת מס הכנסה היתה כי למנוח חוב בסכום העולה על 3 מיליון ₪ ומשהעיקולים הוטלו בהתאם לסעיף 11א(2) לפקודת מסים גביה, להם קדימות על פני נושים, שאין בידם שעבוד.
במהלך הדיון, אליו התייצב נציג פרקליטות מחוז תל-אביב בשם מע"מ ומס הכנסה, נציגה מטעם עירית נתניה וכונס הנכסים, נידונה השאלה המתייחסת לתקופה ממועד פטירתו של החייב ועד למועד העברת החזקה לידי הקונים, והיא מי היה "המחזיק" בנכס, לענין הצורך בבחינת הגורם אותו יש לחייב בחובות הרלוונטיים לאותה תקופה לטובת הזוכה.
החייב נפטר ב- 7/9/2007.
כונס הנכסים השיב, כי ממועד פטירת החייב ועד למועד העברת החזקה, הנכס היה ריק.
לדבריו, לא ניתן צו ירושה או צו לקיום צוואה והיורשים הפוטנציאליים של המנוח "מתנערים ממנו ומסרבים לכל קשר בתיק הזה".
עוד נמסר, כי הועברה הודעה לאפוטרופוס הכללי ולא נמסרה תגובה.
כונס הנכסים טען, כי בגין תקופה זו, יש לחייב את העיזבון, היינו את המנוח באמצעות תמורת המכר.
הפרקליטות עתרה לקבלת ארכה להביע עמדתה, בהתייחס לשאלה זו.
במהלך הדיון הובהר ונמצא, כי בשל גובה התמורה שנותרה ובשל מספר הרב של העיקולים שהוטלו וגובה החבויות, ככל הנראה אין טעם לדון בשאלה זו, היות ולאחר ביצוע תשלום החובות על פי סדר הטלת העיקולים וסדר הנשיה, לא יוותר כסף לתשלום חבויות בגין תקופה מאוחרת זו ולכן בשלב זה מצאתי להותיר הסוגיה וצריך עיון.
טרם אבחן השאלה הדורשת הכרעה בענייננו והיא קביעת קדימויות נשיה, בהתאם לנסיבות, יש להכריע בטענת כונס הנכסים, לפיה סעיף 76 לחוק ההוצאה לפועל הוא זה אשר יש להחיל ולקבוע בהתאם להוראותיו את סדרי החלוקה.