דיון במחלוקת הנוגעת לניסוחו של כתב התביעה ולגדרה של החזית

א. מבוא:

1. התובעת היתה בעליו של מחפרון, אשר בוטח בפוליסת ביטוח "ציוד מיכני הנדסי" אצל
הנתבעת, בפוליסה שמספרה 41800101/95.

2. המחפרון שימש את התובעת באתר בניה בשכונת גילה בירושלים, כאשר בשעות הלילה הושאר
באתר, אשר היה נתון לשמירתו של שומר, אשר התגורר בתוך אוטובוס ישן שהיה מוצב באתר
הבנייה.

3. בלילה שבין 2.5.95 ל- 3.5.95 הופיעה קבוצת אנשים באתר, אשר ניתקו את קו הטלפון
ששימש את האתר, הזהירו את השומר שבל יצא מן האוטובוס, תוך שהם משליכים עליו אבנים,
וגנבו את המחפרון.

4. דרישתה של התובעת לשיפוי בגין אבדן המחפרון, נדחתה, שכן לטענת הנתבעת, לא עמדה
התובעת בתנאי המיגון שנקבעו בפוליסה, ואשר דרשו העמדת שומר על-ידי חברת שמירה, כפי
שאפרטן בהמשך.

5. טענתה העיקרית של התובעת, כפי שהושמעה מפי מנהלה, מר חליל עבד-אליל הינה, כי
תנאי הפוליסה לא הובאו לידיעתה, וכי פרט להחלפת דברים של מה בכך, בינו לבין סוכנת
הביטוח, בדבר העמדת שומר באתר, לא נאמר לו דבר באשר לתנאים לתחולתה של הפוליסה.
לטענת התובעת, לא הגיעה הפוליסה כלל לידיה, אלא רק ה"רשימה" הנספחת לפוליסה זו.
בכתב התשובה הרחיבה הנתבעת וטענה, כי רשימה זו נמסרה לידיה רק לאחר האירוע.

ב. הרחבת החזית: