דיוינה נ' משרד הפנים

פסק דין

לאור הנקבע בעע"מ 2190/06, מדינת ישראל נ' למפרט, פסק דין מיום 13/5/08, אין אפשרות להיענות לעתירה. באשר העסקתה של העותרת 1 מעבר לתקופה הקצובה בחוק עומדת בניגוד לאמור בסעיף 3 א (ג) לחוק הכניסה לישראל ואין בידו של המשיב להאריך את התקופה.

מכיוון שכך ועל אף ההבנה למצב הקשה שבו נתונים העותרת 2 ובני משפחתה, אין בית המשפט יכול לקבל את העתירה. בעניין זה ראוים לציטוט דבריו של כב' השופט רובינשטיין בעניין למפרט "אין מאתנו מי שרגיש יותר מזולתו למטופל הזקוק לסיעוד. כולנו בני אנוש... אך השלכות הרוחב לכגון דא רבות- באשר לעובדי סיעוד השוהים שלא כדין, וקשה מאוד לקבוע "קריטריונים שמעבר לקריטריונים", כדי להסדיר מקרה שהוא בעליל בחינת "מקרים קשים יוצרים משפט שאינו טוב"... לדיד אין להעמיד את המדינה, המבקשת לשמור על מסגרת החוק ולא לקבל הישארות בלתי חוקית כנתון בסיס בנסיבות, במצב שבפועל תידרש בעתיד לחפש דרך שוויונית לרבע את העיגול, ולהכשיר שהות בלתי חוקית, שהיא כמעט המקרה היחיד בו לא יחול סעיף קטן (ב)... ואחר כל אלה, אם מבקש המחוקק לפתוח פתח נוסף, הדבר בידו".

יש לזכור, כי כבר במועד הגשת העתירה שהתה העותרת 1 בארץ פרק זמן לא מבוטל ללא היתר וכי ממועד הגשת העתירה 1/2/10 ועד היום היתה לבני משפחתה של העותרת 2 שהות כדי לנסות ולגייס עובד חילופי, עם כל ההבנה לקשיים הכרוכים בכך.

אשר על כן, העתירה נדחית אך כדי לאפשר לעותרת 2 תקופת הסתגלות שבמהלכה יאותר עובד סיעודי במקומה של העותרת 1 ותבוצע חפיפה בין העובדים, אני מורה כי העותרת 1 תעזוב את הארץ לא יאוחר מיום 01/2/11, כך שבמהלך תקופת הבינים, ניתן יהיה לאתר עובד או עובדת חילופיים ולבצע חפיפה כאמור.

בנסיבות העניין אינני עושה צו להוצאות.

ניתנה והודעה היום ו' חשון תשע"א, 14/10/2010 במעמד הנוכחים.

משה יועד הכהן, שופט

הוקלד על ידי: סיגל כהן התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: