די בידיעת הנישום על גורל השגתו כדי להפסיק את מרוץ ההתיישנות

החלטה

1 .1. זו החלטה בטענה מקדמית שהעלתה המערערת, לפיה יש לקבל את הערעור על הסף ולקבוע
כי יש לראות את ההשגה שהגישה כאילו התקבלה, מאחר שקביעת השומות בצו לפי סעיף 152)ב(
לפקודת מס הכנסה ]נוסח חדש[, תשכ"א-1961 )להלן- "הפקודה"( נעשתה לאחר המועד הקבוע
בסעיף 152)ג( לפקודה. המערערת העלתה טענה מקדמית נוספת, לפיה יש לקבל את הערעור על
הסף בשל אי מתן הזדמנות סבירה להעלות טענותיה בפני המשיב.

2 .2. המשיב הוציא למערערת שומות בהעדר דו"ח לשנים 1997-1998, מכוח סמכותו על פי
סעיף 145)ב( לפקודה. המשיב שם את המערערת לשנת המס 1997 ביום 6.7.1999, ולשנת המס
1998 ביום 21.6.2000. המערערת הגישה למשיב את הדו"ח לשנת המס 1997 ביום 28.9.2000
ואת הדו"ח לשנת המס 1998 ביום 31.10.2000. לפי סעיף 150)ב( לפקודה, הדו"חות שהגישה
המערערת מהווים השגה. בהתאם לסעיף 152)ג( לפקודה, כפי נוסחו בתקופה הרלוונטית,
המועד האחרון בו היה בידו של פקיד השומה להכריע בהשגה שהגישה המערערת, היה יום