דחלה נ' שרות בתי הסוהר

החלטה

העותר מלין כנגד החלטת הרשות שלא להסיר הגדרתו כאסיר סג"ב.

לטענת העותר הגדרתו כאסיר סג"ב מונעת ממנו יציאה לחופשות ולא מאפשרת לו להשתלב בקורסים המתאימים לצורך שיקומו.

העותר אסיר פלילי, מרצה מאסר לתקופה של 28 חודשים בעבירות של נהיגה פוחזת ורשלנית, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, ניסיון לתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, החזקת סכין שלא כדין, הסתייעות ברכב לביצוע פשע, נהיגה בפסילה ונהיגה בשכרות (העותר הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן והעבירה של חבלה בכוונה מחמירה נמחקה מכתב האישום המתוקן).

תחילת מאסרו מאי 2010. תום מאסרו ספטמבר 2012.

המשיב מתנגד לקבלת העתירה וסומך התנגדותו על סעיף 3 לפקנ"צ 04.09.00 המגדיר אסיר בעל סיכון גבוה לבריחה כאסיר אשר עברו, התנהגותו, מצבו הנפשי, מידע אודותיו, מצביעים על קיום רמת סיכון גבוהה לבריחתו ממשמורת חוקית.

לטענת המשיב, העותר סווג סג"ב נוכח בריחתו הנועזת מהשוטרים כאשר נהג בגילופין והיה בפסילת רישיון נהיגה, כפי שעולה מעובדות כתב האישום המתוקן.

נטען על ידי ב"כ המשיב כי ביום 11.5.11 התכנסה ועדת סג"ב בעניינו של העותר והחליטה להותיר על כנה הגדרתו כאסיר סג"ב נוכח התרשמותם של גורמי המודיעין בדבר אופיו הבלתי צפוי והתרשמות גורמי המיון שקבעו כי העותר זקוק למסגרת מאסר מירבית. לאור האמור, נטען כי החלטת הרשות הינה סבירה ואין מקום להתערבות בית המשפט.

למעלה מן הצורך נטען כי העותר סירב לכל טיפול שהוצע לו וטענתו כי הותרת ההגדרה מונעת ממנו קבלת טיפול אין מאחוריה ולא כלום.

לאחר ששמעתי טיעוני ב"כ הצדדים ונתתי דעתי לנסיבות כתב האישום המתוקן שהוגש לעיוני שהביאו להגדרתו של העותר כאסיר סג"ב, הגעתי למסקנה כי לעת הזאת החלטת הרשות סבירה ואין מקום להתערב בה.

ניסיון הבריחה של העותר כפי שעולה מכתב האישום המתוקן מלמד על תעוזה והתנהגות בלתי צפויה מצידו של העותר.

כלל הוא שבית משפט לא יתערב בהחלטות מקצועיות של גורמי שב"ס אלא במקרים בהם חרגו הגורמים המקצועיים מסמכותם או שהחלטתם היא בלתי סבירה במידה קיצונית. אינני סבורה כי זהו המקרה שבפני ומכאן שאין עילה להתערבות בית המשפט בהחלטת גורמי שב"ס.

משכך, דין העתירה להידחות.

ניתן היום, כ"ד תמוז תשע"א, 26 יולי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: