דחית תביעה על נזקים מצווים זמנייים מכח דוקטרינת השתק שיפוטי

מבוא והליכים קודמים בין הצדדים

1. התובעת 1 (להלן: " התובעת"  או " טל"), הינה חברה פרטית העוסקת, מאז הקמתה, לפני כ - 20 שנה, בעיצוב, ייצור ושיווק רהיטי תינוקות, תחת מותג הנושא את שמה.

2. התובעת משווקת את מוצריה, לדבריה בבלעדיות, לחנויות שונות, לרבות לרשת החנויות "שילב" וכן לחו"ל. התובעים 2 ו - 4 הינם בעלי מניות בתובעת וכן עוסקים בניהולה.

3. הנתבעת 1 (להלן: " הנתבעת" או " משכל") הינה חברה אשר אף היא עסקה בשיווק רהיטי תינוקות, ולדברי מנהליה, הפכה לחדלת פירעון בשנת 2004 או בסמוך.

4. הנתבעים 2 ו - 3 שימשו בעלי מניות בנתבעת וניהלו אותה. לשיטת התובעים, נתבעים אלה הבריחו את נכסיה, נוכח כישלונה העסקי של הנתבעת וניהלו את עסקיהם תחת חברה אחרת, באותו תחום.

5. ביום 15.04.2002 הגישה משכל תובענה לבית המשפט המחוזי בתל אביב כנגד התובעים 1-4 (ת.א. 1457/02). במסגרת תובענה זו, עתרה משכל למתן צווים זמניים וצווי איסוף, ביחס לרהיטי תינוקות מדגמים מסוימים המיוצרים ומשווקים על ידי טל.

6. בתובענה האמורה, במסגרת בש"א 7895/02 ולבקשת משכל, ניתן ביום 20.06.2002 צו זמני על ידי כב' השופט זפט, לפיו נאסר על טל לייצר ולשווק דגמי רהיטי תינוקות הבאים: המיטות "אביב", "אור" ו - "לי נצרים" וכן שידה מדגם "הדס".

תוקפו של צו זה הותנה בחתימות על התחייבות עצמית וערבות צד ג' של מנהלי משכל, הנתבעים 2 ו - 3, מר אלי שורק וגב' לילי שורק, ללא הגבלת סכום וכן בהפקדת ערבות בנקאית אוטונומית על סך 150,000 ש"ח.

7. במסגרת אותה תובענה, ניתן ביום 10.12.2002 (בש"א 14046/02) צו מניעה נוסף כנגד טל, הפעם בהתייחס לדגם "שחר".

אף צו זה הותנה בהפקדת התחייבות עצמית וצד ג' של מנהלי משכל וכן בהפקדת ערבות בנקאית בסך 50,000 ש"ח.

8. חלפו להם כ - 6 שנים וביום 24.11.2008 ניתן בתובענה פסק דין (ההליך הועבר לבית משפט מחוז מרכז בפתח תקווה ומספרו 5187-08-07), במסגרתו בוטלו צווי המניעה הזמניים שניתנו נגד הדגמים "אביב", "אור" ו"הדס" , והוצא צו מניעה קבוע בנוגע לדגמים "לי נצרים", "לי סוכריות" ו"שחר".

9. צא ולמד, המניעה והאיסור החוקי מבחינת טל לייצר ולשווק את הדגמים "אור", "אביב" ו-"הדס" (להלן: " המוצרים האסורים"), פקעו, בחלוף למעלה מ - 6 שנים.

10. בתובענה בפניי עותרים התובעים לשיפוי נזקיהם ואובדן רווחיהם, בשל הצווים הזמניים שחלו על המוצרים האסורים במשך התקופה הרלוונטית, אשר בוטלו בפסק דין סופי של בית המשפט המחוזי. סכום התביעה הועמד ע"ס כ - 708,000 ש"ח.

טענות ההגנה בקליפת אגוז

11. בא כוח הנתבעים העלה שלל טענות הגנה. אפרט להלן את תמצית טענותיו:

א.      במסגרת התובענה שנוהלה בבית המשפט המחוזי בפתח תקווה חויבו התובעים לשלם למשכל סך העומד על כ - 320,000 ש"ח (נכון למועד הגשת כתב ההגנה). ההליך כולו נמשך 9 שנים, תוך שהתובעים ביצעו כל "תרגיל" אפשרי על מנת למשוך זמן ועל מנת למנוע את גביית הכספים שעליהם לשלם. גם כעת, תביעה זו נועדה לעכב את גביית הכספים שנפסקו בפסק דין סופי מיום 26.04.2011.

ב.       התובעים התחייבו כלפי משכל, טרם מתן צווי המניעה הזמניים, להימנע מייצור המוצרים האסורים. כמו כן, התובעים התחייבו כלפי משכל לאסוף מהחנויות את הדגמים אשר אותם התחייבו שלא לייצר או לשווק.

ג.        קיים השתק פלוגתא, הנובע מקביעות בית המשפט המחוזי בפסק הדין החלקי נספח א' לכתב ההגנה.

בהקשר זה, מפנים הנתבעים לסעיף 7 לפסק הדין החלקי, אשר דן במגעים בין הצדדים בשלהי שנת 2000 ובתחילת שנת 2001. הנתבעים טוענים כי הן מחילופי מכתבים בין הצדדים באותה עת והן מאמירות בית המשפט בפסק דין החלקי, לרבות בסעיף 7 הנ"ל, עולה כי סוכם בין הצדדים שהתובעים יפסיקו לייצר את המוצרים האסורים.