דחית טענת ביום גניבת מרצדס בשווי כמליון ש"ח וקבלת התביעה

מונחת בפניי תביעה לתשלום תגמולי ביטוח בגין גניבת רכב ע"ס 1,346,480 ₪. בבסיס המחלוקת עומדת טענת הנתבעת כי התובעת ו/או מי מטעמה שיתפו פעולה ו/או ביימו את גניבת הרכב.

מבוא וטענות הצדדים בתמצית

1. התובעת הייתה בזמנים הרלוונטיים לתובענה הבעלים של רכב מסוג מרצדס 500S מספר רישוי 10-446-74 שנת ייצור 2010 (להלן – "הרכב").

2. הנתבעת ביטחה בזמנים הרלוונטיים לתובענה את הרכב בפוליסה הכוללת סיכוני פריצה.

3. לטענת התובעת, ביום 24.6.2011 נגנב הרכב בעת שחנה בחניון ציבורי במרינה בהרצליה פיתוח על ידי אלמונים, כאשר במרכז הבקרה של חברת "איתוראן" לא התקבלה כל התראה והרכב אותר לבסוף ברמאללה, בשטחי הרשות הפלשתינית. כארבעה חודשים לאחר מכן דחתה הנתבעת את התביעה לתשלום תגמולי הביטוח במכתב שנימוקיו הם בתמצית (נספח 7 לכתב התביעה):

   • ממצאי החקירה לנסיבות הגניבה מעלים חשד כבד כי הרכב נלקח על ידי מאן דהוא בשיתוף פעולה עם התובעת או מי מטעמה.

   • קיים חשד כבד כי מערכות המיגון שהותקנו ברכב לא הופעלו ו/או נעקפו במהלך הגניבה על ידי משתמש חוקי ו/או משתמש שהיה בידיו המידע הרלוונטי לביצוע עקיפת המערכות.

4. התובעת מכחישה כמובן את מעורבותה בגניבה, ועותרת לתשלום שווי הרכב בסך 1,046,480 ₪ וכן לתשלום עוגמת נפש בסך 300,000 ₪.

5. בכתב ההגנה חוזרת הנתבעת על הטענות במכתב הדחייה, לפיהן התובעת או מי מטעמה היו מעורבים בהעלמת הרכב במטרה לזכות בתגמולי ביטוח שלא כדין, התובעת הכשילה את בירור חבותה, הפרה את חובותיה כמבוטחת, מסרה גרסה שקרית אודות האירוע ולא גילתה מידע מהותי בקשר לעברו הפלילי של בעלה, שהופיע כמבוטח בפוליסה. עוד מוכחש שווי הרכב והאביזרים הנלווים.

   האקלים המשפטי ונטלי הראיה

6. ההלכה הנוהגת בבדיקת טענה של מבטח לפיה המבוטח גרם למקרה הביטוח ידועה היטב. בע"א 78/04 המגן חברה לביטוח בע"מ נ' שלום גרשון הובלות בע"מ (2006) (להלן: "עניין שלום גרשון")) הכריע בית המשפט העליון בין שלוש גישות שהיו נהוגות באותה העת בשאלת נטלי ההוכחה וקבע כי: