דחיית תובענה על הסף בגין שיהוי בהגשת בקשה לתיקון צו ירושה

תמצית העובדות הצריכות לעניין

1. בפניי תביעה שהגישו הגב' י.ת.   והגב' מ.א.  (להלן: " התובעות" ו/או " המשיבות") לתיקון צו ירושה שהוצא על שם המנוח נ.כ.ש.  ז"ל  (להלן: " המוריש") ביום 05.04.1973.
2. התובענה הוגשה כנגד מר פ.י. , מר פ.ש. , הגב' ג.ח.פ.  וגב' ס.מ.  (להלן: " הנתבעים" ו/או " המבקשים") שהינם ילדיה של הגב' א.ח.  ז"ל (להלן: " היורשת") אשר על פי צו הירושה צוינה כיורשת היחידה של המוריש. היורשת נפטרה לפני כ- 4 שנים, וככל הנראה הנתבעים הינם יורשיה על פי דין.
3. התובענה הוגשה במקורה לבית המשפט המחוזי אשר במסגרתו הוצא בזמנו צו הירושה. ביום 14.10.12, לאחר דיון בעניין הסמכות העניינית, העביר בית המשפט המחוזי את התובענה לבית משפט  זה.
4. ביום 17.10.12 הנתבעים הגישו בקשה לסילוק על הסף של התובענה מחמת התיישנות ושיהוי, יצוין כי טענות ההתיישנות והשיהוי הועלו עוד במסגרת תגובות קודמות של הנתבעים. 
5. ביום 25.10.12 הגישו התובעות בקשה למתן צו להוצאת ועיון במסמכים מגנזך המדינה לצורך הוכחת הקשר המשפחתי בין אם התובעות ליורשת, כיוון שפניה קודמת ללא צו לגנזך המדינה לא צלחה.
6. בתום עיון בבקשות קבעתי דיון מקדמי דחוף במעמד הצדדים ליום 07.11.12 לדיון בבקשות.
7. לאחר דיון ממושך ולאחר שבית המשפט עמד על מכלול הקשיים הראייתיים העומדים בפניי התובעות, התבקשו התובעות להודיע על עמדתן לעניין המשך ההליכים בתיק.
8. לאחר דחיות רבות, שכללו החלפת ייצוג התובעות, הגישו התובעות עמדתן ביום 30.12.12, על רצונן בהמשך ההליכים כאשר במסגרת זו התייחסו התובעות לטענת ההתיישנות והשיהוי.
9. ב"כ היועמ"ש הגיש עמדתו ביום 14.10.12 כי אין הוא מתערב בהליכים.
10. התובעות, במסגרת תגובתן, טוענות כי צו הירושה הוצא במרמה על ידי היורשת, בהצהירה כי היא היורשת היחידה של המוריש, תוך הסתרת מידע מבית המשפט כי למוריש הייתה אחות נוספת, אם התובעות, אשר נפטרה לפני המוריש, ובהתאם לכך התובעות נכנסות לנעליה כיורשות המוריש יחד עם היורשת. התובעות טוענות עוד כי משך כל השנים חשדו כי היורשת לא שיתפה אותן בירושה, אולם כששאלו אותה על כך, לא קיבלו תשובות ברורות. בשל כך נאלצו, לטענתן, להמתין עד פטירת היורשת כדי לברר זכויותיהן (הטענות יובאו בהרחבה בהמשך).
11. מנגד, טוענים הנתבעים כי היורשת - אמם, נפטרה לפני כ-4 שנים ובעלה, שאף הוא נתן תצהיר בבקשה לצו הירושה נפטר שנתיים אחריה, לכן אין כיום ביכולתם להתגונן ולענות להאשמות הקשות שמעלות התובעות כנגדה. לטענתן משצו הירושה ניתן לפני כ- 40 שנה עילת התביעה התיישנה. לחלופין טוענים הנתבעים בבקשתם, כי אף אם לא הייתה התיישנות הרי שישנו שיהוי רב ומכוון בהגשת התובענה ובשל כך יש לסלקה על הסף.
12. יוער כבר עתה כי טענת התובעות על קיום קשר משפחתי, אשר בגינו מבוקש תיקון צו הירושה, לא היה מובן מאליו והיה טעון עדיין הוכחה. לא הובא בפני בית המשפט כל ראיה כי אכן "העץ המשפחתי" אותו מציגות התובעות הינו אכן כפי שהן טוענות. כך שאין ספק שעובדת פטירתה של היורשת ובעלה הינם משמעותיים ביותר לצורך הוכחת הטענות  אותן מעלות התובעות ומשפיעים על המצב בו מצויים הצדדים.

טענות הצדדים בהרחבה

13. לטענת התובעות, ליורשת ולמוריש הייתה אחות נוספת, הגב' י.ח.כ  ז"ל, שהייתה אמן ושנפטרה בשנת 1944  בהיותן ילדות רכות בשנים, מאז היורשת גידלה אותן כאילו היו בנותיה.
14. התובעות טוענות כי משהוכרזה היורשת כיורשת הבלעדית של המוריש, לאור הצהרתה והצהרת בעלה בבקשה, פעלה היורשת במרמה תוך מתן תצהיר כוזב.
15. עוד טוענות התובעות כי הן לא ישנו על זכויותיהן ובמהלך השנים הן ניסו לברר מול היורשת מה עלה בגורל צו הירושה של המוריש, אך לא הצליחו בכך. לטענתן, לאחר שקיבלו תשובות לא מספקות מן היורשת, הן - ואני מצטט:

" נאלצו לא להעיז פנים ולהמתין עד למותה של היורשת כדי לערער ולבדוק מה עלה בגורל נכסיו של המוריש" .

 ראה עמדת התובעות מיום 30.12.12,  ומנגד ראה עמדתן בדיון מיום 07.11.12, פרטו' עמ' 2 שורות 19-23