דחיית תביעת פיצויים אזרחית עקב ביצוע צו הריסה מנהלי

1.         בלילה שבין 30.1.05-31.1.05, נהרס דיר שבנה התובע על חלקה 25 בגוש 20428 באדמות מועאויה (להלן: "החלקה"), ללא קבלת היתר, מכח צו הריסה מינהלי נטען (להלן: "הצו" או "צו ההריסה"). 

2.         התובע טוען כי עובר להריסה האמורה היה בהליכי קבלת היתר להקמת הדיר. למרות זאת בחרה הנתבעת להרוס את הדיר שלא כדין, תוך שהיא גורמת לו נזקים כספיים וכלליים (עוגמת נפש), אותם העמיד בשיעור של 461,750 ש"ח נכון ליום הגשת התביעה בתאריך 22.9.05, אותם הוא תובע בתובענה זו. 

3.         הנתבעת לעומת זאת טוענת כי ההריסה בוצעה מכח צו הריסה מינהלי, שהוצא כדין, ואף הודבק בעוד מועד על אחד מעמודי הדיר, מבלי שהתובע נקט כל צעד לעכב או להשהות את ביצוע הצו.

4.         טענות הצדדים, כפי שבאו לידי ביטוי בכתבי הטענות ובסיכומיהם, הם כדלקמן:

            טענות התובע

א.         צו ההריסה המינהלי הוצא ע"י הנתבעת שלא כדין מהסיבות הבאות:

1.         הצו הוצא לאחר שבניית הדיר כבר הושלמה.

2.         לא הוכחה ע"י הנתבעת הדבקת הצו או מועדו.

3.         לא בוצעה חובת התייעצות עובר להצעת הצו עם ראש הרשות המקומית, אשר במקרה שלפנינו הוא ראש מועצת בסמ"ה או ראש עיריית אום אל פחם, וגם עם יו"ר הועד המקומי, לה שייכת הסמכות בכפר מועאויה.

4.         לא הודיעו לתובע באופן אישי על הוצאת הצו, למרות שנסיבות המקרה המיוחדות חייבו זאת.

ב.         התנהגות פסולה של הנתבעת במקרה דנן, שלא עפ"י כללי מינהל תקין, הבאה לידי ביטוי במעשים הבאים:

1.         התובע החל בהליכי רישוי של הדיר, אולם עובדי משרד הפיקוח של הנתבעת, שגרמו להוצאת הצו, לא וידאו, עובר להוצאת הצו, עם מחלקת התכנון של הנתבעת, האם הוחל בהליכי רישוי של הדיר.

2.         הריסת הדיר בוצעה משיקולים שאינם ענייניים אלא משיקולים אחרים.

3.         הריסה הדיר של התובע דווקא, הגם שבאותו אזור קיימים דירים אחרים ותיקים יותר, שלא הוצא כנגדם צו הריסה מינהלי. לשון אחרת - הפלייה פסולה של התובע.

            טענות הנתבעת

א.         צו ההריסה הוצא כדין.

ב.         הליכי הרישוי בהם החל התובע, אינם שוללים הוצאת צו הריסה מינהלי.