דחיית תביעת לביטול הסכם גירושין מטענות עושק רמיה ואי קיומו על ידי הצד שכנגד

תמצית העובדות

1. הצדדים נישאו כדמו"י בג' תמוז תשנ"ו )20/06/1996( ולהם בן אחד, כיום כבן שבע עשרה שנים.
2. אחר שהחליטו להתגרש הם הגישו הסכם בכתב יד מה-3/7/12 לבית הדין והוא אושר ביום כ"ז בתמוז תשע"ב (17/07/2012).
3. הצדדים התגרשו בא' אלול תשע"ב 19/8/12.
4. בהסכם הגירושין נקבעו ההסדרים הבאים בעניין הרכוש והמגורים בדירה:

• הדירה תועבר במלואה לרשות האב, ולאחר מותו לרשות הבן, ואם תימכר אזי ערכה יועבר לבן.
• האישה תקבל מהאיש 295,000 ₪ שגם ישמרו לבן לאחר מותה.
• לאשה תהיה זכות למדור בדירה חמש שנים.
• המזונות נקבעו על 1500 ₪ עבור הילד.
• האישה מוותרת על כתובתה.

5. לאחר הגירושין המשיך האיש להתגורר בדירת הצדדים כשלוש שנים, על נסיבות הדברים ראה להלן. מאז הוא כבר יצא מהדירה וכיום הוא נשוי. הצדדים טענו שהמגורים היו ללא קיום יחסי אישות, אולם בית הדין סידר גט נוסף לחומרה.
6. הוגש לבית הדין הסכם שנכתב בין הצדדים מחוץ לכותלי בית הדין, ללא תאריך, ולפיו האישה לא תתבע את מזונות הילד כל עוד היא מתגוררת בדירה על שם האיש עד חמש שנים וכן האיש יוכל להישאר בבית כרצונו.
7. בפני בית הדין תביעת האשה לביטול ההסכם ולהשבת מחצית הדירה לבעלותה. מאידך תביעת האיש לחייב את האשה בדמי שימוש על כך שנשארה בדירה לאחר תום התקופה שסוכמה. האשה נמצאת בדירה עד היום. בית הדין קיים מספר דיונים, שמע את טענות הצדדים וקיבל עדים. כמו כן נערכה שמאות לשווי הדירה לשכירות מטעם בית הדין ונקבע 5,200 ₪.
8. בפני בית הדין גם תביעת האשה למזונות רטרואקטיביים זאת לאחר שבהוצאה לפועל קיבלו את טענתה שיש חיוב כזה אך הותר לה לתבוע רק מה-2/16 והיא מבקשת היתר לפנות להוצאה לפועל ולגבות את המזונות רטרואקטיבית גם מה-7/12 מועד הגירושין.
9. בפני בית הדין מספר רב של תיקים שנפתחו בין הצדדים בעניינים השונים. למען הסדר הטוב יובהר מיקום כתבי התביעה העיקריים אליהם התייחסו לאחר מכן הצדדים, ומיקום הסיכומים.

• כתב התביעה של האשה בעניין ביטול ההסכם, בתיק 902297/5.
• כתב תביעה של האיש בעניין דמי השימוש, בתיק 902297/4.