דחיית תביעת הכללית מחמת התיישנות לשיפוי כספי עקב שרותים רפואים שניתנו לקטינים - בהעדר יכולתה להכנס לנעליהם לצורך חישוב תקופת ההתיישנות

1.          בפני בקשת הנתבעות לסילוק התביעה על הסף. מדובר בתביעה לשיפוי כספי עקב שירותים רפואיים אותם נתנה התובעת- שרותי בריאות כללית (להלן :"התובעת או קופת חולים כללית")  לשני קטינים (מר אורי כהן יליד 18.06.1989 ומר איתי פנקר יליד 21.12.1990 להלן : "הנפגעים"). הנפגעים נפגעו ממיכל חומר דליק בוער, שהושלך לעברם ביום 30.3.1996, עת ששיחקו ברחבת משחקים של מרכז טיפולי להתפתחות הילד הנמצא ברשות עיריית אילת.   

2.         כעת 16 שנה לאחר קרות האירוע, הגישה קופת חולים כללית תביעה נגד עיריית אילת ומגדל חברה לביטוח (להלן: "הנתבעות 1 ו-2 בהתאמה") . לטענת קופת חולים כללית, הנתבעת 1 היא האחראית לפגיעתם של הנפגעים ועל כן עליהלשפותה עקב שירותים רפואיים אותם נתנה לנפגעים. כן תובעת התובעת מבית המשפט כי יינתן סעד הצהרתי, המטיל את האחריות לנזקי התובעת על הנתבעות ולקבוע, כי הנתבעות יפצו את התובעת על כל ההוצאות בגין שרותי בריאות שיקבלו הנפגעים בעתיד.

3.          הנפגעים הגישו תביעות נזיקין כנגד הנתבעות בבית המשפט המחוזי בבאר שבע (ת.א. 7111/06 ו ת.א. 7109/06). במסגרת התיקים הנ"ל הגיעו הנפגעים לפשרה עם הנתבעות 1

ו-2.

טענות הנתבעות

            יש  לסלק את התביעה על הסף מהסיבות הבאות:

א. התביעה היתיישנה.התאונה ארעה לפני יותר מ-15 שנה. מכיוון  שהתובעת טיפלה בנפגעים כבר ביום האירוע, הרי שעילת התביעה נוצרה כבר ביום זה, ועל כן תקופת ההתיישנות נספרת מאותו מועד.כך גם באשר לבקשת הנתבעות לסעד הצהרתי. מועד הגשת התביעה לסעד הצהרתי הינו יחד עם התביעה לשיפוי בגין הוצאות רפואיות בעבר.הנתבעות מבססות, בין היתר, את טענתן על פסק דינו של כבוד בית המשפט המחוזי בתל אביב ע"א (תל- אביב- יפו) 1226/06 מכבי שירותי בריאות נ' עריית תל- אביב ואח' תק-מח  (2007)3, 8673 (להלן : "פרשת מכבי מחוזי").

ב.  יש לסלק את התביעה על הסף מחמת שיהוי. גם אם אין לסלק את התביעה מחמת התיישנות, הרי שהתביעה הוגשה בשיהוי של כ- 16 שנה ועל כן יש לסלקה על הסף.

ג. יש לסלק את התביעה על הסף מאחר והתובעת לא שילמה אגרה מספקת.

טענות התובעת

4.          התביעה לא התיישנה. הנפגעים היו קטינים במועד האירוע, ועל כן יש לחשב את ההתיישנות מהמועד בו הגיעו לגיל 18. מכן שמועד התיישנות התביעה המוקדם ביותר הינו יוני 2014.

מדובר בתביעה של מיטיב, ועל כן היא נכנסת "בנעליו" של הנפגע. עילת התביעה מבוססת על סעיף 2 לחוק דיני הנזיקין האזרחיים (הטבת נזקי גוף), התשכ"ד - 1964, ועל סעיף 22 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי התשנ"ד - 1994. חוקים אלו מעניקים לתובעת מעמד דומה למעמדו של הביטוח הלאומי בעת שהוא מגיש תביעה כמיטיב. התובעת הפנתה  לפסק הדין בעניין "פראטללי" רע"א 3990/06 המוסד לביטוח לאומי נ' מסדר פאטי פראטללי ואח' (פסק דין מיום 11.5.2008) (פורסם במאגרים המשפטיים).

לטענת התובעת יש ליישם את הפסיקה בעניין המוסד לביטוח לאומי גם בעניינינו. 

דיון

5.          השאלה העיקרית אותה יש לשאול הינה, האם התביעה התיישנה בחלוף שבע שנים ממועד מתן השירות הרפואי הראשוני. או שמא התובעת נכנסת בנעלי הנפגעים שהיו קטינים בזמן האירוע, ועל כן עוד לא התיישנה התביעה. 

            סעיף 10 לחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958   (להלן : "החוק"). קובע כי:

"בחישוב תקופת ההתיישנות לא יבוא במנין הזמן שבו עדיין לא מלאו לתובע שמונה-עשרה שנה."

סעיף 22 ל-חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994 קובע:

" קופת חולים או נותן שירותים, שנתנו שירותי בריאות למי שחלה או למי שנפגע ממזיק זכאים להיפרע את הטבת הנזק מהמזיק או ממבטחו או מכל אדם אחר, בשל חבותם לפי כל דין או לפי כל חוזה ביטוח, בסכום ההוצאות אשר הוציאו בפועל למתן שירותי הבריאות למי שנפגע או שחלה כאמור. לעניין סעיף זה ולענייןחוק לתיקון דיני הנזיקין האזרחיים , הטבת נזקי גוף), התשכ"ד-1964, 'מזיק' - למעט קופת חולים או נותן שירותים".