דחיית תביעה של אב להפחתת מזונות בשל סרבנות בנותיו לקשר עמו

בפני תובענה לביטול מזונות עקב אי קיום הסדרי ראייה.

רקע עובדתי

1.התובע הינו אביהן של הנתבעות 1 ו-2 (להלן: "הבנות") ובעלה לשעבר של הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת").

הבת ש.ע.ר., ילידת 23.7.1996, הינה בגירה וחיילת כיום.

הבת י.ר. היא קטינה, ילידת 7.12.1997.

2.ביום 24.9.2001 ניתן תוקף של פסק דין להסכם בין התובע ובין הנתבעת בעניין משמורת הבנות והסדרי הראייה (תמ"ש 10444/00; להלן: "פסק הדין להסדרי הראייה").

בהסכם נקבע כי הבנות תהיינה במשמורת הנתבעת (סעיף 1).

כן נקבעו הסדרי ראייה מפורטים בין התובע ובין הבנות (סעיף 2).

ביום 23.4.2002 ניתן פסק דין ע"י כב' השופט אסולין בתביעת המזונות (תמ"ש 10441/00; להלן: "פסק הדין למזונות").

בפסק הדין חויב התובע לשאת במזונות הבנות בסך של 2,600 ₪.

3.התובע הגיש (ביום 14.5.2012) תובענה להפחתה ו/או ביטול מזונות (תמ"ש 26202-05-12).

בדיון שהתקיים בתובענה האמורה ביום 11.11.2012 הבהיר התובע כי רצונו הוא בראש ובראשונה חידוש הקשר עם הבנות והביע נכונותו למחיקת התביעה. בהתאם ניתנה החלטה למחיקה.