דחיית תביעה נגד אלאיטליה

1.         על פי כתב התביעה, רכש התובע ביום 13.5.07 כרטיסי טיסה בחברה של הנתבעת ללונדון, דרך מילאנו,ביום 11.9.07, וחזרה לישראל ביום 7.10.07, גם כן דרך מילאנו.

            לטענת התובע, הואיל וחלה בלונדון עקב העדר חימום במלון, עבר ללוגאנו ביום 16.9.07. הואיל ועדיין חש חולשה, ביקש להקדים את שובו לישראל ליום 27.9.07 ופנה לשם כך לנציגת הנתבעת בלוגאנו. לאחר שלא קיבל תשובה מנציגת החברה לגבי הקדמת הטיסה ובנתיים מצב בריאותו השתפר - החליט התובע להמשיך את חופשתו כמתוכנן.

ביום 7.10.07, כאשר הגיע לנמל התעופה במילאנו, הסתבר לו כי הוצא מרשימת הנוסעים על ידי הנציגה בלוגאנו.  כתוצאה מכך, נאלץ התובע להישאר בחו"ל עד 11.10.07 ונגרמו לו נזקים המפורטים בכתב התביעה.

2.         התובע דורש פיצוי בסך 4,050 ש"ח המורכב כדלקמן:

            נסיעה במיניבוס מילאנו-לוגאנו-מילאנו- SFR70;

            לילה אחד במלון "CANUA" -      120 SFR;

            3 לילות במלון "DOMUS"            -           326 SFR;

            רכישת מזוודה חדשה                 -           199 SFR;

            כלכלה מינימלית                        -           45 SFR;

            כרטיסי טיסה חלופיים               -           247 E.

3          לטענת הנתבעת בכתב ההגנה, בקשתו של התובע להקדים את הטיסה מולאה על ידה באמצעות המשרד בלוגאנו, אך כל ניסיונותיה לאתר את התובע לפי מספר הטלפון שמסר לא צלחו. התובע מצדו לא עשה כל פעולה או ניסיון לברר עם משרד הנתבעת בלוגאנו האם מועד החזרה אכן הוקדם.

            לטענתה, לתובע אשם תורם בשיעור של 100%, ולחלופין בשיעור מכריע אחר, לקרות הנזקים הנטענים על ידו והמוכחשים על ידי הנתבעת.

4.         בתשובתו לכתב ההגנה מסר התובע כי נציגת הנתבעת בלוגאנו הכירה את התובע מנסיעות קודמות ואף ידעה שהוא מתאכסן במלון "דומוס", וניתן היה לאתרו שם.

5.         לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי במסמכים, הגעתי למסקנה שהתובע לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכחת תביעתו.

            התובע ביקש להקדים את מועד שובו לישראל ולאחר מכן חזר בו, מבלי להודיע על כך לנציגת הנתבעת בלוגאנו.

            חזקה על הנתבעת שהיא קשובה לבקשות לקוחותיה, ולכן פעלה כדין על פי הוראותו הראשונית של התובע. הנתבעת לא יכלה לדעת שהוא חזר בו ומבקש לטוס במועד המקורי. הימנעותו של התובע להודיע על השינוי ורצונו לחזור למועד המקורי, היא זו שגרמה לתקלה, ואין לתובע להלין על כך אלא על עצמו.

בהקשר זה נשאלת השאלה מה היה אומר התובע אילו היה מסתמך על הוראתו לנתבעת, גם בלי שקיבל אשרור על כך, מגיע לשדה התעופה ביום 27.9.07 בכוונה לטוס חזרה לישראל, ומגלה שההוראה לא בוצעה?...

6.         משהגעתי למסקנה שדין התביעה להידחות - מתייתר הצורך לדון בשאלה האם הוכחו הנזקים הנטענים על ידי התובע.

7.         לפנים משורת הדין, אין צו להוצאות וכל צד ישא בהוצאותיו.