דחיית תביעה לסתירת פסק דין לכתובה

לפני שנביא את פסק הדין, ראוי לציין כי הכותרת ובה האישה היא התובעת והאיש הוא הנתבע, היא משום שהנדון הוא על הכתובה, ועל דרך הכלל האישה תובעת כתובתה, אולם בנדון שלפנינו האיש הוא התובע עקב ראיה חדשה שיש לו להפסיד את האישה את כתובתה.

רקע כללי

בפני בית הדין נדון של ראיה חדשה שהביא האיש על מנת לבטל פסק דין חלוט שניתן בבית הדין בעניין תשלום כתובה.

הצדדים התגרשו ובית הדין קבע בפסק דין שהבעל חייב לאשתו את כתובתה.

לאחר דיונים רבים בעניין הכתובה ובעניין חלוקת הרכוש קבע בית הדין בהחלטה נוספת להעביר את זכויות הבעל בדירה הרשומה על שם שני הצדדים לבעלות האישה בלבד.

הוגשה עתירה לבית הדין הגדול, ולאחר מכן לבג"ץ ושתיהן נדחו, וע"כ פסק הדין של בית הדין עומד בתוקפו.

אין בחלקו של הבעל בדירה בכדי למלא את כל חיובו בכתובה, אך עם זאת האישה הסתפקה בתביעה זו, ולא עמדה על מלוא זכויותיה.

עתה, לאחר מתן פסק הדין החלוט, עתר הבעל לבית הדין ולדבריו יש לו ראיות שהאישה שירכה את דרכיה ובשל כך יש לבטל את פסק הדין הקודם ולשלול את זכות האישה לכתובה.

האישה התנגדה לקיום הדיון ולדבריה בית הדין קבע בפסק דין חלוט ויש משמעות לסופיות הדיון.

למרות התנגדות האישה קבע בית הדין שלפי ההלכה עקרון סופיות הדיון לא קיים, ועל כן בית הדין ישמע את עתירת התובע.

התובע טען שיש לו עדות המוכיחה את טענתו, דהיינו, שלאישה היה קשר של ממש עם איש זר בעודה נשואה שבגינו היא אמורה להפסיד את זכאותה לכתובה.

העד הופיע בפני בית הדין בשתי ישיבות, הוא נחקר על ידי באי כוח הצדדים.

בית הדין הורה להגיש סיכומים תוך זמן מסוים.

ב"כ התובע בקשה הארכה ובית הדין נעתר לכך ובשל כך הוארך גם המועד להגשת סיכומים מטעם הנתבעת, אלא שב"כ הנתבעת לא הגישה את סיכומיה במועד שנקבע לכך ואף לאחר שלושים יום מאותו מועד עדיין לא הונחו סיכומיה על שולחן בית הדין, ועל כן בית הדין החליט ליתן פסק דין בהעדר סיכומי הנתבעת.

בית הדין מבהיר בזה כי העתירה הנוכחית הינה רק לעניין ראיות חדשות שלא נידונו בבית הדין בעבר.

אין בית הדין בהרכבו הנוכחי משום ערכאת ערעור על פסק הדין שניתן בעבר בהרכב אחר וכמובן שלאחר שנדחו ערעוריו לבית הדין הגדול ולבג"ץ ודאי שלא שייך לדון בכך מחדש, אשר על כן מובהר בזה כי העתירה הנוכחית ופסק דין זה יתייחסו אך ורק לראיות החדשות.

בסיכומי התובע יש גם חזרה על טענות וראיות מן העבר וכאמור – לא יתייחס בית הדין אליהן.

דיון והכרעה