דחיית תביעה לביטול הסכם גרושין

א.הצדדים התגרשו בתאריך ה' אב תש"ס 6.8.2000 לאחר שהגיעו להסכם גירושין בתאריך 28.7.2000 אשר קיבל תוקף של פסק דין.

ב.בתאריך כ"ט ניסן תשס"ב 11.4.2002 פתחה האשה תיק "שונות" ובו תביעה לביטול הסכם הגירושין ולאחר מכן פתחה תיק נוסף לאישור נישואין.

בתאריך כ"ה אייר תשס"ב 7.5.2002 התקיים דיון ובו טענה האשה שהגירושין היו פיקטיביים כי הם המשיכו לחיות יחד.

בית הדין הבהיר לאשה ובאת כוחה שגם אם נכונה טענתה, אין בכך כדי לבטל את הגט, ואולם לדבריה היא חייבת בגט נוסף.

הבעל הכחיש את דבריה וטען שהם לא חזרו לחיות יחד כבעל ואשה והוא לא נגע בה.

לצדדים סודר גט נוסף לחומרא בתאריך י"א סיון תשס"ב.

באשר לתביעתה לביטול הסכם הגירושין, פירטה האשה את תביעתה בכתב התביעה בכתב ידה,אך לא התקיים דיון עניני.

בית הדין הורה לאשה להעביר אסמכתאות הלכתיות התומכות בבקשתה, אך הדבר לא נעשה.

ג.לפני שנה, שוב פתחה האשה תיק" שונות", בתאריך כ"ט ניסן תשס"ו 27.4.06 בתביעה לביטול הסכם הגירושין. הפעם הבקשה הוגשה על ידי בא כוחה בכתב תביעה ארוך ומנומק. (בארבעה עמודים ושלושים סעיפים).

עיקרי הטענות הם שהסכם הגירושין נישל את האשה מכל זכויותיה, וניכר שהבעל החתים את האשה על הסכם תוך הטעיה וניצול מצבה הנפשי.

בא כח הבעל הגיש כתב הגנה ארוך ומנומק (בחמישה עמודים ושלושים ושלושה סעיפים) ובו בקשה לדחות את הבקשה על הסף.

ד.בית הדין קיים דיון ראשון בתאריך ד' תשרי תשס"ז 26.9.2006. לדברי ב"כ האשה היא חתמה על הסכם הגירושין בלי להבין את תוכנו. היא הייתה תחת השפעת אלכוהול ולא הייתה מיוצגת בו בזמן שבעלה היה מיוצג.

לדברי ב"כ האשה הם המשיכו לגור יחד בדירה לאחר הגט במשך שלושה חודשים עד אשר בעלה שלח אותה לביקור אצל אמה בארה"ב וכאשר היא חזרה ארצה חיכה לה צו הרחקה מהבית.

לדברי הבעל, האשה ידעה היטב על מה חתמה. נערכו תיקונים בהסכם בכתב ידו של אב בית הדין הקודם. היא ידעה לבקש לעצמה ספר תורה עתיק.

לדבריו הויתורים המפליגים של האשה הם על רקע בגידתה של האשה.

האשה טענה שבעלה הציע לה לחתום על ההסכם מאחר והחנות שהיא ניהלה נשאה הפסדים והוא הציע לה לחתום על ההסכם כדי להיפטר מהחובות ולא לשם גירושין.

בית הדין הורה לב"כ האשה להגיש אסמכתאות הלכתיות כפי שנאמר בהחלטה קודמת עוד בשנת תשס"ב - 2002.

ה.בתאריך 13.12.2006 התקבל חומר רב מב"כ האשה כולל מסמכים רבים.