דחיית שתי תובענות העוסקות בדירה אחת

1.         שתי תובענות העוסקות בדירה אחת. פסק הדין ינתן בשתי התובענות.

2.         א.         התובע בתמ"ש 4850/99 הוא בנה של הנתבעת 1. הנתבע 3 הוא אחיו. התובע

הגיש במקור את התובענה אף כנגד אביו (כנתבע מס' 2) אך מאחר והאחרון נפטר

בתחילת ההליכים וניתן צו קיום צוואה אחר עזבונו לפיו זוכה הנתבעת 2 (אשתו)

בכל עזבונו - הוריתי על מחיקתו (החלטה מיום 25.10.01).

ב.         התובעת בתובענה שכנגד (תמ"ש 4850.1/99) היא אמו של התובע בתמ"ש 4850/99 (ונתבעת 1באותה תובענה). התובענה שכנגד הוגשה במקור גם ע"י אביו של התובע בתמ"ש 4850/99 (כתובע מס' 2) אך בעקבות פטירתו וצו קיום הצוואה שניתן אחר עזבונו הוריתי על מחיקתו (באותה החלטה מיום 25.10.01).

            * לשם הנוחיות התובע בתמ"ש 4850/99 הוא הנתבע בתמ"ש 4850.1/99 (התובענה שכנגד) יקרא להלן "הבן". הנתבעת 1 בתמ"ש 4850/99 היא התובעת בתמ"ש 4850.1/99 תיקרא להלן "האם". הנתבע 3 בתמ"ש 4850/99 יקרא להלן "ע.".

העובדות הצריכות לעניין

3.         א.         הצדדים לתובענות הם בני משפחה אחת, בת 9 נפשות.

ב.         בעבר התגוררה המשפחה כולה  בדירה בת 2 חדרים הנמצאת ברח' התמר X בהוד השרון (להלן: "הדירה ברח' התמר" או "דירת ההורים"). כיום הדירה שייכת ל- ע. (הדירה הועברה אליו בשנת 1998 מהוריו).

ג.          ביום 4.11.64 נחתם הסכם (להלן: "הסכם הרכישה") לפיו רכש הבן מה"ה מר  מ.א. ואשתו גב' מ.ר דירה ברח' מודיעין Y הוד השרון (להלן: "הדירה" או "הדירה ברח' מודיעין"). דירה זו היא שעומדת במרכזן של התובענות שבפניי.

ד.         בשנת 1981 חתם הבן על הסכם (להלן: "הסכם ההעברה") עם הוריו לפיו תועבר הדירה לבעלותם ובתמורה יפצו אותו ההורים בסך של 10,000 שקלים (ישנים). מס' 2 להסכם זה עולה, כי ההורים רכשו ושילמו עבור הדירה במקור ורק הרישום נעשה על שם הבן.

ה.         בשנת 1971 נישא הבן ועבר לגור עם אשתו בדירת ההורים עד לחודש פברואר בשנת 1984, אז עזבו הבן ואשתו את דירת ההורים ועברו להתגורר בישוב עמנואל. ממועד זה , עת התפנתה דירת ההורים, הושכרה הדירה ע"י ההורים ו/או בנם ע.

ו.          הדירה ברח' מודיעין מעולם לא  נרשמה על שם ההורים והבעלים הרשום של הדירה הוא הבן . יחד עם זאת, ממועד רכישת הדירה (1964) הבן לא עשה מעולם שימוש בלעדי בדירה. ממועד זה התגוררו בדירה גם ההורים (האם מתגוררת בדירה אף כיום) ומשנת 1971, ולאחר שנישא לא התגורר הבן כלל בדירה.

התובענות:

4.         בתמ"ש 4850/99 תובע הבן את אמו (הנתבעת 1) לתשלום דמי שימוש ראויים בסך -500$ לחודש, בגין השימוש שהיא עשתה ועושה בדירה ברח' מודיעין מיום 1.1.99 ועד ליום פינויה בפועל (ס' 17א לכה"ת). כמו כן תובע הבן את אחיו ע. (הנתבע 3) לתשלום דמי שכירות בגין דירת ההורים בסך של 500$ לחודש מחודש פברואר 1984 ועד ל-1.1.1999 כשהוא מעמיד את סכום התביעה לצרכי אגרה על סך של -500,000 ש"ח (ס' 17ג' לכה"ת).

            יצויין כי בתחילה כללה התביעה אף סעדים של "פינוי" ו"סילוק יד" כנגד האם, אך בהודעת התובע מיום 18.3.03 חזר בו מסעדים אלו.

5.         בתמ"ש 4850.1/99 עותרת האם לקבלת פס"ד הצהרתי  כי היא זכאית להירשם כבעלת הזכויות בדירה ברח' מודיעין, היא הדירה נשוא המחלוקת (הרשומה על שם הבן, הוא הנתבע) וכן לאכיפת הסכם ההעברה שנחתם בין הצדדים בשנת 1981 (ר' ס' 18 לכה"ת וכן תיקון העתירות שנעשה בהסכמת הצדדים בישיבת יום 2.1.03).

גדר המחלוקת:

6.         מוקדי המחלוקת הם שניים: