דחיית שתי בקשות להבהרה בהתאם לסעיף 12 לחוק ההוצל''פ

בתאריך 15/7/19 נפתח תיק זה לביצוע פס"ד שניתן כנגד החייב (להלן: "א.") ביום 24/2/19 במסגרת ת"צ 38107-01-16 (מחוזי ת"א) אשר אישר הסכמה שגובשה בין הצדדים בהליך ומתוכם הצדדים לתיק זה. (להלן: "פסה"ד").

2. בתאריך 21/11/19 ביקש החייב הבהרה ביחס לסכום המע"מ שלטענתו התווסף על החיוב בסך 28,000 ש"ח שנקבע בסעיף 5 לפסה"ד, מאוחר יותר, הגיש בקשה שנייה להבהרה ועתר להעברת שאלות הבהרה הן ביחס לחיוב נטען במע"מ על הסכום כאמור ובדבר מועד החיוב עפ"י פסה"ד ביחס לזה שנקבע במסמכי פתיחת התיק.

3. הזוכים (להלן:" מ." ), ובמסגרת תשובותיהם לבקש הבהירו כי מועד החישוב של החיובים נקבע בתיק ע"י מזכירות לשכה זו, זאת לבקשתו וכמפורט במסמכי פתיחת התיק נכון ליום 24/5/19, וכי לסכום החיוב כלל לא התווסף מע"מ וכי היתרה חושבה בהתאם לקבע בפסה"ד וטען כי טענותיו של החייב נועדו למשוך הליכים ונוגדות הוראות ברורות שנקבעו בפס"ד וכי על החייב לשלם את יתרת החוב.

4. במסגרת תשובתו של החייב לתגובת הזוכים, ולדיוק בסעיף 18 לאותה התשובה, ביקש החייב לקבוע כי הזוכים זכאים רק לסך של 28,000 ש"ח בלבד ללא תוספות כלשהן פרט להוצאותיהם בהליכי הוצל"פ וזאת החל מה- 25/5/19.

5. הזוכים פירטו בתורם, בהמשך להחלטה שניתנה בתיק מיום 14/1/20 שהחייב שילם 113,490 ש"ח ביום 24/6/19 וכי סכום זה נוכה על ידם בתיק. מנגד, טען החייב בהודעת הבהרה מטעמו ביום 26/1/20 כי האיחור בתשלום היה בהסכמה משום ששהה החייב באותה עת בחו"ל.

6. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, במסמכי פתיחת התיק, בשתי בקשות החייב, בתשובות הזוכים וביתר כתבי ביה"ד שהגישו הצדדים לתיק, מצאתי כי הוראות פסה"ד ברורות וכי דין בקשות החייב להעברת שאלות הבהרה לביהמ"ש להידחות, תוך מתן הוראות ביחס ליתרת החוב העדכנית בתיק.

7. בסעיף 5 לפסה"ד, נקבע כלהלן:

"...

8. למקרא סע' 5 לפסה"ד, ניתן לראות כי חיוב החייב עפ"י אותו פסה"ד עמד על 125,000 ש"ח בתוספת מע"מ וכי היה על החייב לשלם סכום זה עד לא יאוחר מיום 24/5/19, היינו - 90 ימים לאחר מועד מתן פסה"ד.