דחיית עתירתו של אסיר בעקבות מבני אסבסט המסכנים חייו בכלא

זוהי עתירת אסיר אשר אינה מפרטת סעד ברור. העותר טוען, כי הוא נמצא בכלא שבו חלק מהמבנים בנויים מאסבסט. לטענתו, אסבסט הוא חומר מסרטן והשהות בכלא מסכנת את חייו. עם זאת יצויין, כי העותר אינו מבהיר את הסעד המבוקש, דהיינו האם מבקש הוא לעבור  מהכלא בו הוא שוהה לכלא אחר, או האם מבקש הוא כי שב"ס יבצע פעולות בינוי בכלא בו הוא שוהה כדי להחליף את האסבסט בבניה אחרת.

ככל שהעותר מבקש לעבור לכלא אחר, עליו להגיש בקשה לועדת ההעברות ובקשתו תידון. ככל שהעותר מבקש כי שב"ס יבצע פעולות בינוי בכלא - עניין זה אינו בגדר החלטה מנהלית אשר יש מקום לדון בה במסגרת של עתירת אסיר.

עם זאת, אני מוצא לנכון להבהיר כי עצם נוכחות בסמיכות למבני אסבסט אינה מסכנת בהכרח את שלום האסיר. אסבסט כאשר הוא במצב של מוצק, ובמיוחד אם הוא צבוע, אינו מסכן את מי ששוהה לידו. הסיכון מאסבסט נוצר כאשר האסבסט מתפרק וקיימת אפשרות של נשימת סיביי אסבסט. כך למשל אם קיים קיר אסבסט ומבוצעת בו קדיחה וכיוצא באלה. אין בעצם קיומו של קיר אסבסט, כל עוד לא מבוצעת בו פעילות העלולה לגרום לסיבים להתפזר, כדי לסכן את שלומו של מי שעומד ליד אותו קיר.

בכפוף להערה דלעיל, ראוי שקצין רפואה של שב"ס יבדוק ויודא שאין במבנים הבנויים מאסבסט בתחומי הכלא תופעות של שבירה או התפוררות אשר עלולים ליצור סיכון של נשימת סיביי אסבסט על ידי אסירים או סוהרים.

בסיכומו של דבר, העתירה נדחית. יש להעביר את העתירה לקצין הרפואה של שב"ס כדי שיבחן את הנושא ככל שהוא משפיע על בריאות השוהים בתחומי הכלא.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

ניתנה היום ד' בתמוז, תשס"ח (7 ביולי 2008) בהעדר הצדדים

קלדנית:מיכל ז.