דחיית ערר של מואשם בחברות בארגון החמאס לשחרורו ממעצר

העורר הועמד לדין בגין חברות בארגון החמא"ס בשנת 2005 ועד ליום מעצרו. בגין אישום זה הגישה התביעה בקשה לעצור את העורר עד לתום ההליכים ובדיון שהתקיים בפני השופט אשר שור הוחלט כי קיימת עילת מעצר כנגד העורר לאור מהות העבירה וכי אין חלופת מעצר ריאלית המאפשרת את שחרור של העורר בערבות.

על החלטה זו הגיש העורר ערר ועיקר טענתו שבאה לביטוי מפי סנגורו עו"ד פארס אבו-חסן היא כי חומר הראיות אינו מצביע על חברות וכן לא ברור מה מקור ידיעתם של העדים לגבי פעילותו של העורר. כמו כן, טען הסנגור כי אין סכנה לביטחון האזור משחרורו ואין עילת מעצר.

עיון בהחלטתו של השופט שור מצביע על אותן ראיות הקושרות לכאורה את העורר לעבירה המיוחסת לו בכתב האישום. אף אני עיינתי בהודעות אלו ומצאתי כי אמנם קיימות ראיות לכאורה, ועל כן, אני לא מוצא מקום להתערב בהחלטתו של שופט בימ"ש קמא. בימ"ש זה בשבתו כבימ"ש צבאי לערעורים בהחלטה לעצור אדם עד תום ההליכים, אינו נכנס לשאלות שיש לסנגור בחקירה נגדית שתהיה לעדי התביעה ועליו ללמוד אם קיימת מסוכנות ואם יש ראיות לכאורה.

שאלה אחרת היא, האם חברות בארגון החמא"ס מצדיקה מעצר עד תום ההליכים כאשר לא נלוות לה לפחות על פי כתב האישום כל פעילות שהיא. התובע הצבאי הציג בפניי אסמכתאות שמהן עולה כי בפסיקה רחבה של ביהמ"ש הצבאי לערעורים, עבירה זו מצדיקה מעצר עד תום ההליכים. ראה למשל, ע"מ 4394/07, 1740/07.

עם זאת, ולאור העובדה כי התיק קבוע ליום 7.4.08 להקראה והוכחות, אני מאפשר לסנגור לשוב ולבקש את שחרורו של העורר בערבות לאחר שתסתיים פרשת התביעה ותהיה בפני ביהמ"ש תמונה ברורה וסדורה של חומר הראיות.

לאור האמור, החלטתי לדחות את הערר. בכפוף להערתי כאמור לעיל.

ניתנה היום, 26 במרץ 2008, י"ט באדר ב' התשס"ח, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

השופט

רמ"שית: מפ התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: