דחיית ערר על ההחלטה לעצור עד תום ההליכים מואשם בעבירה של סחר בציוד מלחמתי

נגד העורר הוגש כתב האישום המייחס לו עבירה של סחר בציוד מלחמתי, בכך שסיפק אקדח לאדם אחר תמורת 1.200 דינר, ובהמשך, ב-2 הזדמנויות, סיפק לאותו אדם שני רובי קרל גוסטב ותחמושת תואמת.

בימ"ש קמא הורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים לאחר שהתרשם מקיומן של ראיות לכאורה ושל עילת מעצר. ביהמ"ש אף התייחס לטענת שיהוי בפתיחת החקירה שהועלתה ע"י הסנגוריה ודחה אותה לנוכח הסיכון הטמון בעבירה.

בערר, חוזר הסנגור על הטענות אותן טען בבימ"ש קמא, הן במישור הראייתי והן בקשר לשיהוי שחל במעצר.

מנגד, התביעה הצבאית מפנה לתיק החקירה ומציינת כי על אף שחל עיכוב בפתיחת החקירה, אין בו כדי ללמד על העדר מסוכנות.

עיון בראיות התביעה ילמד בהכרח על קיומן של ראיות לכאורה. העורר מופלל ע"י עד התביעה מס' 2 אשר אמנם לא מסר את שמו המלא, אך זיהה את תמונתו בחקירת שב"כ (תמונה שהוצגה לראשונה בדיון בפניי), וכן מסר שורה של פרטים מזהים ייחודיים הנוגעים לכינויו של העורר, גילו, מצבו המשפחתי, עיסוקו, מקום מגוריו וכלי הרכב שברשותו, פרטים שאושרו במלואם ע"י העורר. לאמרה זו מצוי חיזוק באמרת העד מס' 3.

סחר בציוד מלחמתי בהיקף המיוחס לעורר מקים ללא ספק עילת מסוכנות. אלא שבעניין זה מציין הסנגור בצדק כי חל שיהוי של למעלה מ-7 חודשים במעצרו של העורר, עובדה העשויה לאיין, לטעמו, את המסוכנות העולה ממעשי העורר.

עמדנו פעמים רבות על ההשפעה העשויה לצמוח משיהוי במעצרו של חשוד בהקשר לחזקת המסוכנות העולה מעבירות ביטחוניות רבות. קבענו כי שיהוי כאמור יוצר חזקה העשויה לסתור את חזקת המסוכנות, על רקע חוסר המעש של הרשויות אותו ניתן לפרש כיוצר הנחה שאין במעשה סיכון מיוחד לביטחון. עם זאת, תוצאת השיהוי נתונה תמיד להכרעתו הסופית של ביהמ"ש בהתאם לכלל נסיבות המקרה.

במקרה דנן מדובר בשיהוי קצר יחסית אשר למולו עומדות העבירות החמורות שבוצעו ע"י העורר וכן עברו הפלילי המכביד.

בנסיבות אלה, אף אני הגעתי למסקנה שבמקרה הנוכחי אין בשיהוי כדי לפגום מעילת המסוכנות הברורה.

לנוכח האמור אני דוחה את הערר.

ניתנה היום, 25 במאי 2008, כ' באייר התשס"ח, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

המשנה לנשיא

רמ"שית: לש התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: