דחיית ערר על ההחלטה לעצור עד תום ההליכים מואשם ביידוי אבנים

בפניי ערר על החלטתה של השופטת רס"ן שרון ריבלין-אחאי מביהמ"ש הצבאי יהודה אשר החליטה לעצור את העורר עד תום ההליכים בגין העבירה שבכתב האישום שהוגש נגדו והיא יידוי אבנים נגד כוחות הביטחון באזור אלמסבאח. לפי כתב האישום בתקופה שבין דצמבר 2007 וינואר 2008, במספר רב של הזדמנויות יידה העורר אבנים לעבר כוחות הביטחון וזאת עם אחרים.

לטעמו של הסנגור המלומד שגה בימ"ש קמא, בין היתר, בכך כי בעדותו הראשונה של המפליל עד תביעה 2, לא התייחס העד לשמו של העורר כמי שזרק איתו אבנים ורק לאחר זמן מה בעדות נוספת שמסר, ציין 15 שמות של אנשים נוספים שיידו אבנים לעבר כוחות צה"ל בכביש 443. לאור זאת, טוען הסנגור כי לא ניתן להתייחס בכובד ראש לעדות כזו אשר אף אינה מציינת את תיאור האירוע, מועד האירוע ונסיבות האירוע.

מנגד טוען התובע הצבאי, סגן שלומי שניידר, כי קיימות ראיות לכאורה ואין ספק כי יידוי אבנים הינה עבירה שיש בה מסוכנות והמצדיקה מעצר עד תום ההליכים.

סבור אני כי בכתב האישום על פי נוסחו, יהיה קשה לעורר להתגונן מפניו כאשר אין לו פירוט האירועים, תאריכים ונסיבות ביצוע העבירה שכן העורר לא יכול אף לטעון טענת אליבי למועדים שבהם כביכול בוצעו העבירות.

עם זאת, מקריאת חומר הראיות שנמצא בפניי סבור אני כי קיימות ראיות לכאורה למעשיו של העורר, הגם שראיות אלו מעוררות שאלות לגבי אמינותם, אך זאת אני מותיר לבימ"ש קמא שיבחן ראיות אלה.

העורר מכחיש ביצוע עבירה כלשהי ומסר את גרסתו לחוקרים. הסנגור הציג בפניי תקדימים שעל פיהן שוחררו נאשמים מיידוי אבנים, ראה למשל 1471/08 (בפני הנשיא אל"ם אהרון משניות) ופסק דין של ביהמ"ש העליון של השופט ג'ובראן בבש"פ 3620/06.

עוד הוסיף הסנגור כי עברו של העורר נקי, הוא נשוי ונטל הפרנסה מוטל על כתפיו.

לאחר שעיינתי בחומר הראיות, הגעתי למסקנה כי לאור חומר זה וסוג העבירה של יידוי אבנים יש אמנם מקום למעצר עד תום ההליכים, אולם אני מחליט לסייג החלטה זו כדלקמן:

בתאריך 1.4.08 הקבוע להקראה, תדאג התביעה לזמן גם את עד התביעה 2 ועדותו תשמע באותו יום כאשר בסיומה יהא הסנגור רשאי לחזור על בקשתו לשחרר את העורר בערבות, וזאת לאחר שתהיה בפני ביהמ"ש תמונה ברורה של עדותו של העד המרכזי. אם התביעה לא תזמן עד זה ולא יישמע באותו יום, ישוחרר העורר בתנאים כדלקמן:

א.      הפקדת סך של 20,000 ש"ח במזומן.

ב.      המצאת 3 ערבים טובים שיחתמו על ערבות בסך של 50,000 ש"ח להבטחת התייצבותו של העורר בביהמ"ש.

ג.        התייצבות העורר אחת לשבוע בתחנת המשטרה הקרובה למקום מגוריו.

ניתנה היום, 26 במרץ 2008, י"ט באדר ב' התשס"ח. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

השופט

רמ"שית: מפ התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: