דחיית ערר התביעה על ההחלטה לשחרר ממעצר מואשם בהפרת הוראה בדבר סגירת שטח

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו הפרת הוראה בדבר סגירת שטח וגניבה.

לפי כתב האישום המשיב יצא משטח שהוכרז כשטח סגור ונכנס לישוב אפרת שהוא שטח צבאי סגור. כתב האישום מייחס לו גניבה של מטלטלים שונים מבית באפרת.

העבירות בוצעו במחצית 2007.

בימ"ש קמא החליט לשחררו כאשר הפקדת ערבות בסך של 10,000 ש"ח, חתימת שני ערבים צד ג' כל אחת על סך 5,000 ש"ח וחתימה בתחנת משטרה כל יום ראשון בשבוע.

המשיב מכחיש את המיוחס לו וטוען כי לא היה כלל במקום, וכי כבר 7 שנים לא היה באפרת. הראייה היחידה שיש נגד המשיב היא טביעת אצבעות.

יצוין כי היו עוד מספר אנשים שנחשדו בביצוע אותה גניבה אך הם שוחררו. למרות שאצל אחד מהם נמצאו פרטים שיתכן והיו בין הפריטים שנגנבו. חיפוש בביתו של המשיב לא העלה דבר ולא נמצאו פריטים מבין אלה שנגנבו. 

נראה לי כי למרות שבעבר הורשע בעבירה של גניבת רכב והפרעה לשוטר בבימ"ש השלום בירושלים ונדון לשישה חודשי מאסר, הרי בנסיבות שלפנינו צדק בימ"ש קמא בהחלטתו לשחרר את המשיב בחלופת מעצר, שכן אין מקום לראות בו מסוכנות כזו המחייבת המשך מעצרו.

לאור הנ"ל, אני דוחה את הערר.

ניתנה היום, 17 במרץ 2008, י' באדר ב' התשס"ח, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

שופט

רמ"שית: גו + ער +מפ התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: