דחיית ערעורם של המדינה , של רון פרומר, ראש עיריית נהריה לשעבר ושל דני הירש מועמד לשעבר לראשות העיריה

1.         בת"פ 1904/04 בבימ"ש השלום בחיפה הגישה המערערת נגד שני המשיבים כתב אישום אשר ייחס להם ביצוע עבירות של שחיתות ואיום (עבירה על סעיף 88(2) לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), תשכ"ה- 1965 (להלן "חוק הרשויות המקומיות") ואי פרסום הסכמים (עבירה על סעיפים 45א(א)+93(5) לחוק הרשויות המקומיות).

שני המשיבים התמודדו לראשות העיר נהריה, בבחירות בשנת 2003. באותה תקופה הם כיהנו כחברי מועצת העיריה מטעם סיעות שונות.

על פי עובדות כתב האישום (כפי שהובאו בתמצית בגזר הדין של בימ"ש קמא), במהלך מערכת הבחירות הנ"ל, ערך המשיב מס' 1 שני הסכמים עם המשיב מס' 2, ושני הסכמים עם נאשם נוסף (להלן "מוסא") שאינו צד להליכים בפנינו, על מנת שיסירו מועמדותם לראשות העיר ויחברו אליו. בהסכמים אלה הבטיח המשיב מס' 1 לנ"ל למנות פעילים מטעמם או מקורבים להם לתפקידים בעיריה - הבטחות שהן בבחינת שוחד בחירות.  בעקבות הסכמים אלה אכן הסירו המשיב מס' 2 ומוסא את מועמדותם לראשות העיר ותמכו במשיב מס' 1 כמועמדם לראשות העיר. ההסכמים הנ"ל לא פורסמו ולא הובאו לידיעת הציבור בניגוד לחוק הרשויות המקומיות.

בהכרעת דין מיום 8.9.08 (שניתנה על ידי כבוד ס"נ השופטת ר. חוזה) הורשע המשיב מס' 1 בעבירה של שחיתות ושל אי פרסום הסכמים בכל המתייחס להסכם אחד שערך עם המשיב מס' 2 ולשני הסכמים שערך עם מוסא. המשיב מס' 2 הורשע בעבירות אלה, ככל שהדבר מתייחס לאותו הסכם.

בגזר דין מיום 9.12.08 השית בימ"ש קמא על כל אחד מהמשיבים 20 חודשי מאסר על תנאי לתקופה של 3 שנים (והתנאי כי לא יעברו אחת העבירות עליהן הורשעו) וקנס כספי בסך 35,000 ש"ח. כן נקבע כי יש בעבירות שביצע המשיב מס' 2 משום קלון.

בע"פ 7599-01-09 הגישה המערערת ערעור על קולת העונש שנגזר על המשיבים.

בע"פ 14030-01-09 הגיש המשיב מס' 1 ערעור על הכרעת הדין.

בע"פ 11448-01-09 הגיש המשיב מס' 2 ערעור על הכרעת הדין ועל גזר הדין. 

הדיון בשלושת הערעורים אוחד.

2.         לאחר שמיעת טיעוני הצדדים הודיעו באי כוח שני המשיבים כי המשיבים חוזרים בהם מערעורם ולפיכך אנו מורים על דחיית הערעורים בע"פ 14030-01-09 ובע"פ 1148-01-09.

להלן נדון בערעור המערערת בע"פ 7599-01-09.

3.         בהודעת הערעור נטען כי טעה בימ"ש קמא בכך שלא הטיל על המשיבים עונש של מאסר בפועל, שכן העונש שהוטל על המשיבים הינו עונש קל, אשר אינו הולם את חומרת העבירות. נטען כי עבירות מאין אלה שבהן הורשעו המשיבים פוגעות בהליך הדמוקרטי ובטוהר המידות , עבירות שמשחיתות את השלטון הציבורי ומהוות קנית שלטון בכסף. עוד נטען כי שגה בימ"ש קמא בהעדיפו את הנסיבות האישיות של המשיבים על פני האינטרס הציבורי , כאשר הצורך בהרתעת נבחרי ציבור אחרים מלבצע עבירות שכאלה מחייב ענישה חמורה ומרתיעה - בניגוד לענישה המקלה שהושתה על המשיבים.

בטיעון בפנינו שבה ב"כ המערער והדגישה את חומרת העבירות וטענה כי מדובר בקניית שלטון בכסף - עבירה שהינה חמורה ביותר וכי טעה בימ"ש קמא כאשר העדיף את השיקולים האישיים של המשיבים. ב"כ המערערת חזרה וטענה כי העונש הראוי הוא מאסר בפועל או לפחות מאסר שירוצה בעבודות שירות. ב"כ המאשימה הפנתה לת"פ 1903/06 בבימ"ש השלום בחיפה, שם הורשע מוסא בעבירה של הסכמה לקבל שוחד בחירות ונגזרו עליו 3 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות ו- 6 חודשי מאסר על תנאי. כן נקבע שם כי מעשיו מהווים קלון.

ב"כ המשיב מס' 1 טען כי לא רק הנסיבות האישיות של המשיבים עמדו לנגד עיניו של בימ"ש קמא, אלא גם העובדה שהמשיבים עצמם חרטו על דגלם את ענין שמירת החוק ולא היתה להם כוונה לעבור את העבירות בהן הורשעו.

ב"כ המשיב מס' 2 טען כי לא היה מקום להשית על שני המשיבים עונש אחד , כאשר המשיב מס' 1 הורשע בשלוש עבירות ואילו המשיב מס' 2 בעבירות אחת בלבד , וכאשר על המשיב מס' 2 הוטל בנוסף - קלון.  לטענתו, המשיב מס' 2 פעל מתוך הטעיה ובשיקולים לעונש יש ליתן משקל לעובדה שהוא הוטעה על ידי עורך דין עימו התייעץ , ואשר ניסח עבורו את ההסכמים נשוא האישום וגרם לו לבצע את העבירה בה הורשע. עוד הוא טען כי הקלון מהוה פגיעה קשה ביותר במשיב מס' 2 - אשר פגע במקום עבודתו, מקצועו ופרנסתו וכן ציין את העובדה שהמשיב מס' 2 לקה לאחר הרשעתו באירוע מוחי.

4.         בגזר דינו של בימ"ש קמא הודגשה חומרת העבירות בהן הורשעו שני המשיבים והצורך בענישה מחמירה, הכוללת רכיב של מאסר בפועל לתקופה משמעותית, כאלמנט הרתעה (ע"פ 419/92 מדינת ישראל נ. כהן , פ"ד מ"ז (3) 821 וע"פ 6564/04 סטויה נ. מדינת ישראל -לא פורסם). יחד עם זאת חזר בימ"ש קמא על ההלכה לפיה בכל מקרה על בית המשפט לבחון, לצד העבירה, גם את הנסיבות בהן נעברה, כאשר הענישה הינה אינדיווידואלית (ע"פ 389/72 זוקאים נ' מדינת ישראל, פ"ד כז(2) 487). בית משפט  קמא ציין כי:

"הנני מקבלת את דברי הנאשמים כי במהלך מסע הבחירות, עמדה לנגד עינהם טובת העיר נהריה ורצונם לפעול למיגור ליקויים שמצאו בעיר, לשינוי סדרי עדיפויות ולהגשמת תוכניות רווחה עתידיות וכי לצורך מימוש מטרות אלה סברו כי יהא זה נכון לחבור יחדיו בבחירות ולקביעתי לא היו אלה מעשים המצויים ברף העליון של מדרג החומרה בעבירות השוחד בהן הורשעו....

הנני מתחשבת לענין העונש בתרומתם של הנאשמים לחברה, בפועלם בעיר נהריה ובמחיר האישי ששילמו בשל הסתבכותם במעשים נשוא תיק זה.

במיוחד אמורים הדברים באשר לפרומר , שעשייתו ותרומתו למדינה במהלך שירותו הצבאי ראויים לכל שבח....