דחיית ערעורו של קבלן שיפוצים על הרשעתו בפלילים בגין עבירות מס

השופטת ב' טאובר :

הערעור בתמצית

1.       בפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט השלום בקריות (כבוד השופטת הבכירה ר. לאופר), מיום 06.04.14 שניתן במסגרת ת"פ 11486-03-12, (להלן: "בית המשפט קמא").

2.       המערער הורשע לאחר הודאתו בעובדות כתב אישום שתוקן במסגרת עסקת טיעון, (להלן: "כתב האישום המתוקן"), בביצוע עבירות של הגשת דו"ח וידיעות לא נכונים, לפי סעיף 217 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961, (להלן: "הפקודה").

3.       על רקע הרשעתו, הוטלו על המערער 7 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים לבל יעבור המערער כל עבירה מן העבירות בהן הורשע; קנס בסך של 75,000 ש"ח שישולם ב- 10 תשלומים חודשיים שווים החל מיום 28.05.14 או 7 חודשי מאסר תמורתו וחתימה על התחייבות עצמית בסך של 10,000 ש"ח להימנע מביצוע עבירות מן העבירות בהן הורשע במשך שנתיים.

4.       הערעור מופנה הן לעניין הרשעתו של המערער והן לעניין גובה הקנס שהוטל עליו.

כתב האישום וההליך בבית המשפט קמא

5.       ביום 10.11.13 הגיעו הצדדים להסדר טיעון במסגרתו הוגש כאמור כתב אישום מתוקן. מעובדות כתב האישום המתוקן, עולה, כי בשנת המס 2005, עבד המערער כקבלן שיפוצים עצמאי. בשנת המס הנ"ל הגיש המערער דו"ח בהתאם לפקודה, ובו הצהיר על הכנסות בסך של 631,217 ש"ח. בפועל למערער נבעו הכנסות נוספות מעבודתו בסך של 292,360 ש"ח אשר עליהם לא דיווח במסגרת הדו"ח שהגיש. במעשיו המתוארים, ערך המערער דו"ח לא נכון שכלל הצהרה על הכנסה בחסר ללא הצדק סביר.

6.       בד בבד עם תיקון כתב האישום, חזר בו המערער מכפירתו, ובהסכמת הצדדים הופנה לקבלת תסקיר שירות המבחן, אשר נדרש ליתן המלצה אף בשאלת הרשעתו/אי הרשעתו של המערער בעבירה נשוא כתב האישום המתוקן. למען הסר ספק, הבהיר בית המשפט קמא למערער, כי אין בעצם הפנייתו לקבלת תסקיר בטרם הכרעת דינו משום הבעת עמדה כלשהי של בית המשפט הן לעניין הרשעתו/אי הרשעתו והן לעניין העונש שייגזר עליו בתום ההליך.

7.       ביום 17.03.14 התקבל תסקיר שירות המבחן בעניינו של המערער. מהתסקיר עולה, כי המערער הינו בן 46, נשוי בשנית ואב לשלושה ילדים בני 3, 6 ו- 22, המתגורר יחד עם אשתו ושני ילדיו הצעירים בדירת אשתו השנייה. עוד עולה מהתסקיר, כי לאחר שחרורו מהצבא פתח המערער עסק עצמאי בתחום הבניין בו הוא עובד עד היום.

קצינת המבחן התרשמה, כי המערער נטל אחריות חלקית לביצוע העבירה בה הואשם, תוך שציין בפניה, כי המדובר בטעות ולא במעשה מכוון. לצד זאת, ציינה קצינת המבחן, כי מעורבותו של המערער בעבירה נשוא כתב האישום המתוקן, נבעה בין היתר ממצוקה רגשית בה היה שרוי המערער אותה עת על רקע משבר הגירושין מאשתו הראשונה ולא מתוך דפוסים עברייניים.

לבסוף, על רקע התרשמותה של קצינת המבחן, כי ככלל מנהל המערער אורח חיים נורמטיבי ואין בעברו הרשעות קודמות ולאור הנזק שעלול להיגרם להמשך עבודתו והפגיעה הצפויה ביכולת פרנסתו ככל שיורשע, המליץ שירות המבחן, לא להרשיע את המערער וביקש להסתפק בהטלת צו של"צ בהיקף של 150 שעות כעונש חינוכי.

8.       ביום 19.03.14 התקיימה בפני בית המשפט קמא ישיבת טיעונים לעונש, במסגרתה נדרשו אף ב"כ הצדדים להתייחס לעניין הרשעתו/אי הרשעתו של המערער ולעניין העונש.

ב"כ המשיבה בטיעוניו בפני בית המשפט קמא, עמד על הרשעת המערער ועתר לגזירת עונש מאסר בפועל לתקופה שניתן לרצותה בעבודות שירות בצירוף מאסר על תנאי וקנס כספי. עוד במסגרת טיעוניו, הבהיר ב"כ המשיבה, כי חלקו של השיהוי בהגשת כתב האישום נבע מכך שבשנת 2008 נפתחה החקירה במס הכנסה בעקבותיה הגיש המערער בקשה לכופר, אך מאחר שסכום הכופר לא שולם הועבר התיק ביום 26.12.11 לפרקליטות וכתב האישום המקורי הוגש במרץ 2012.

מאידך, עתרה ב"כ המערער לאמץ את המלצת שירות המבחן ולהימנע מהרשעת המערער בהתחשב בין היתר בנסיבותיו האישיות, הבריאותיות והמשפחתיות.

9.       ביום 06.04.14 ניתן פסק דינו של בית המשפט קמא. בית המשפט קמא סבר, על אף האמור בתסקיר שירות המבחן ועל רקע הכלל לפיו מי אשר נמצא אשם בביצוע עבירה, יורשע בדין, כי אין מקום והצדקה להימנע מהרשעתו של המערער. בהקשר זה הפנה בית המשפט קמא  לשורה של פסקי דין המבטאים את הנזק שנגרם מביצוע עבירות כלכליות כגון אלה בהן הורשע המערער, וציין, כי ככל שמדובר באיזון שבין הנסיבות האישיות והאינטרס הציבורי שנפגע מביצוע העבירות מחייב הדבר הרשעתו של המערער.

10.   אשר לגזירת עונשו של המערער, קבע בית המשפט קמא, כי מתחם העונש ההולם בעבירות מהסוג הנידון נע בין מאסר על תנאי למאסר בפועל בן 15 חודשים בצרוף ענישה נלווית. בית המשפט קמא קבע, כי בנסיבותיו של המערער, בהתחשב בתיקון כתב האישום, בהסרת המחדל במלואו עוד טרם הגשת כתב האישום המקורי, בהודייתו של המערער אשר חסך זמן שיפוטי יקר וייתר שמיעת עדים, בשיהוי שחל בהגשת כתב האישום, בהשפעת העונש על המערער ומשפחתו, בהעדר עבר פלילי למערער ובשים לב למצבו הבריאותי, המשפחתי והכלכלי ניתן להימנע מלהטיל על המערער עונש מאסר ולו בדרך של עבודות שירות.

עם זאת ולשם האיזון, ראה בית המשפט קמא להכביד על המערער במישור הכספי, למען יבין את הפסול שבמעשיו.

11.   המערער לא השלים כאמור עם פסק דינו של בית המשפט קמא ומכאן הערעור שבפנינו.