דחיית ערעור של בעלי פיצוציה על הרשעתו בגין מכירת אלכוהול לקטין

ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בנצרת, (כב' השופטת ל. יונג-גפר) בתיק 52896-01-14 מיום 26/01/16

השופטת הבכירה אסתר הלמן, אב"ד

1. המערער היה בעליו של בית עסק (פיצוציה), אשר בו נמכרו בדרך כלל, בין היתר, גם משקאות משכרים. על פי כתב האישום שהוגש כנגדו, ביום 16.4.13, בעת שעבד בפיצוציה, הוא מכר לקטין, יליד 1996 בקבוק ויסקי תמורת 115 ₪.

בגין האמור,  יוחסה למערער על פי כתב האישום, עבירה על סעיף 193א(ב) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977, (להלן: "חוק העונשין").

2. בתגובה לאישום, המערער כפר בטענה כי מכר משקה משכר לקטין, כמיוחס לו באישום.

3. בהכרעת הדין קבע בית המשפט קמא כי עובדות כתב האישום הולמות דווקא את סעיף 193א(א1) לחוק העונשין, שעניינו "מכירת משקה משכר לקטין". על סמך הראיות שהובאו בפניו, קבע בית המשפט קמא כי הוכחו יסודות העבירה (לפי סעיף 193א (א1) לחוק), והרשיע את המערער בביצועה, כשהוא עושה שימוש בסמכותו לפי סעיף 184 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב - 1982.

4. בגזר הדין נקבע כי מתחם העונש ההולם לעבירה שביצע המערער בנסיבותיה, נע בין מאסר על תנאי לשנת מאסר. על המערער נגזרו עונשים של 3 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 25,000 ש"ח.

5. המערער משיג בפנינו על הכרעת הדין ומבקש לזכותו מכל אשמה. לחלופין, הוא מבקש לבטל את עונשי המאסר המותנה והקנס שהוטלו עליו, בטענה שבית המשפט קמא טעה בקביעת הרף העליון של המתחם וכן סטה באופן קיצוני מן העונש ההולם.