דחיית ערעור של בעל שחויב כתובה בסך מיליון ש"ח

בפנינו ערעור על החלטת ביה"ד הרבני האזורי ירושלים מיום 15.1.2024, ובה חויב המערער לשלם למשיבה את מלא חיוב הסכום שבכתובה – מיליון ש"ח.

הצדדים נישאו בתאריך ......, ולהם שלשה ילדים, כיום כולם בגירים.

על אף תביעת הגירושין שהגישה המשיבה עוד בחודש ינואר 2021, ועל אף שבתאריך 28.2.2023 המערער חויב בגט, ועל אף שכנגד המערער הוטלו מספר צווי הגבלה, עד היום המערער לא גרש את אשתו בגט פיטורין כדמו"י.

כשלוש שנים לאחר נישואי הצדדים, התגלתה אצל המערער מחלת סכרת קשה, עד שבשנת 2006 מצבו החמיר והוא נאלץ לעבור השתלת כליה. המשיבה היא זו שתרמה לו כליה, שבזכותה הוא מצליח לשרוד את מצבו הרפואי המורכב, על אף העיוורון והיותו מובל בכיסא גלגלים.

בשנת 2014 התגלה אצל המערער סרטן הערמונית, והוא עבר ניתוח קשה עם החלמה מורכבת, כאשר לאורך השנים בהן הוא מטופל, המשיבה מטפלת בו במסירות רבה.

בתאריך 21.10.2020 עזבה המשיבה את הבית, ועברה להתגורר בבית אחותה. בכתב התביעה לגירושין מתארת המשיבה את התעללות וכפיות הטובה של המערער כלפיה.

בתאריך 5.1.2021 תבעה המשיבה גירושין, כשהיא כורכת לתביעתה את עניין הכתובה ומזונות אישה. בתאריך 15.3.2022 המליץ בי"ד קמא על הצדדים להתגרש, ובתאריך 28.2.2023 חייב את המערער במתן גט, וכך נכתב בהחלטה לחיוב בגט:

"לאחר שמיעת דברי הצדדים, בית הדין נוכח כי הבעל עומד בסירובו לתת גט לאישה שלא מטעמים ענייניים אלא בכדי להשתמש עם הגט כקלף מיקוח להשיג הישגים ממוניים בתביעות הרכוש המתנהלים בין הצדדים. בית הדין מחליט כי בנסיבות התיק הבעל חייב לתת גט לאשתו.

בהתאם לכך, על האיש להשיב תוך 7 ימים אם ברצונו לתת גט לאשתו לאלתר וללא כל תנאי.

במידה והאיש יעמוד בסירובו לתת גט לאישה, בית הדין פונה באופן חריג לבית המשפט הדן בתביעות הרכוש של הצדדים, כי בשיקוליו במתן פסק דין על אופן איזון המשאבים בין הצדדים, תהיה לפניו העובדה כי הבעל מעגן את אשתו זמן רב ללא כל הצדקה ומתנהג אליה בכפיות טובה, על אף שבכל תקופת חיי הנישואין המשותפים של בני הזוג, האישה התמסרה אל בעלה במסירות נפש ואף תרמה לו מגופה את אחת מכליותיה כדי להוסיף לו שנות חיים ולשפר את מצבו הרפואי, ותרומתה לכלכלת הבית הייתה גדולה בהרבה יותר ממנו, ואילו הבעל מחזיר לה בכפיות טובה ומנסה להשתמש בגט כקלף מיקוח להשיג הישגים כלכליים."

בתאריך 15.1.2024 חייב בי"ד קמא את המערער במלא סכום הכתובה. בהחלטה הנ"ל הביא בי"ד קמא את הרקע לתביעת המשיבה בגירושין:

"האיש היה במצב בריאותו לא כל כך טוב כבר בתחילת הנישואין, ומצבו הלך והחריף עם השנים, עד שנעשה עיוור לחלוטין. גם הכליות שלו הפסיקו לעבוד, הוא נצרך לתרומת כליה, והאישה היא זו שתרמה לו כליה. האיש גם לקה במחלת הסרטן, והאישה טיפלה באיש וסעדה אותו במשך כל השנים. כיום האיש כמעט ואינו מסוגל ללכת על רגליו, והוא משתמש בכיסא גלגלים.

דא עקא, שבשנים האחרונות התחיל האיש להיות חשדן כלפי אשתו, חשד בה שהיא מנהלת חיים כפולים, שיש לה מאהב וכו'. החיים עימו נהיו בלתי נסבלים לדבריה, והיא עזבה את הבית בשנת 2020. לאחר מכן הגישה תביעת גירושין בינואר 2021.

כך אמרה האישה בדיון הראשון שהתקיים ביום 25/5/21:

כל יציאה מהבית זה על מנת להיפגש עם גבר, הייתי צריכה לדווח לו איפה אני נמצאת, מה ששבר זה החודש האחרון שהוא פשוט אמר לי במפורש, הוא התקין מצלמות, הוא התקשר לשאול אותי איפה הראוטר, הוא שם מצלמה בחדר שינה, הרגשתי שהפרטיות שלי הופרה, הוא לא נתן לי גישה למצלמות, שבועיים לפני שעזבתי היה חג, הוא אמר לי שהוא עזב, כל ויכוח הוא מאיים בגירושין, מאותו שבוע המצב הלך והידרדר, רואים את הגבר מחכה לי בחניה כמו בובה, אם הם טוענים שזה לא נכון יש מצלמות, הוא יודע מי זה הגבר, הוא יודע איפה הוא גר, הגבר הזה הוא דמיוני, לא היה לי שום דבר, אין לי שום סיבה שאני בוגדת בו, לא יכולתי להיות עם הפלאפון, כל צפצוף זה מהגבר, הוא אמר לי תפקידי את הפלאפון, הפקדתי אצלו, זה לא עזר, הוא עדיין טען שאני בוגדת בו ואני לא אמינה, שבת לפני שעזבתי היה הפסקות חשמל, הוא חשב שהגבר בבית, הוא הזמין את המשטרה, באותו לילה הוא אמר לי את לא חושבת שצריך לפרק את החבילה, לפרק אז נפרק, לקחתי יומיים שלושה ויצאתי מהבית.

האיש לא הכחיש את הדברים שאמרה האישה בדיון ההוא. אומנם בדיון שאח"כ, בנובמבר 2021 הכחיש את הדברים, וכן בסיכומים שהגיש ב-2022. אך שוב חזר לטעון שהיא בוגדת בו ומנהלת חיים כפולים, וכך נאמר בסעיף 7 לסיכומים האחרונים ששלח בעניין הכתובה:

7. "נתנה עיניה באחר"

כעולה מאשר הובא בפני בית הדין וממעשיה של האישה בפועל, בסתר ובגלוי, ברור כי היא נצלה את מצב בריאותו הרופף של הבעל בכדי לחיות חיים כפולים ונוחים תוך שכתוצאה מכך מצב בריאותו הולך ומחמיר.