דחיית ערעור על מעצר עד תום ההליכים לנאשם שפגע בתשתיות חברת בזק והפריע לשוטר במילוי תפקידו.

1.         בפניי ערר מטעם העורר-הנאשם על החלטת בית משפט השלום בקריות (כב' השופט טורס) מיום 30.1.13 במ"ת 46066-12-12 לפיה הורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים.

2.         נגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של גניבת קו או מתקן תשתית, היזקים לקווי תשתית והמחובר אליהם, הסתייעות ברכב לעבור עבירה, והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. על פי האמור בכתב האישום, ביום 12.12.12 בין השעות 19:00 - 23:30 בשטח מטעי אבוקדו בסמוך לישוב בן עמי בכביש 89 בין צומת כברי לנהריה הזיק העורר ונאשם אחר (אחיו) לכבל תשתית של חברת בזק באופן שחתכו את הכבל התת קרקעי באורך של 123 מ' באמצעות מגזרי מתכת ושלפו אותו מהאדמה. בהמשך, הם חתכו את הכבל לחתיכות של 1 מ' וגנבו 67 חתיכות על ידי כך שהעמיסו אותן בתא המטען של רכב. עלות הנזק לחברת בזק הוערכה בכ- 200,000 ש"ח. בסמוך לסיום הפעולה, שוטרים שהיו בניידת הבחינו ברכב הנאשמים וסימנו להם לעצור. העורר והנאשם השני נמלטו מהמקום אך במנוסתם התנגשו בקיר. בהמשך הם הפריעו לשוטרים על ידי כך שהתנגדו למעצרם כאשר נאבקו עם השוטרים וניסו להימלט מהמקום.

3.         בית משפט קמא קבע בהחלטה מיום 27.12.12 כי אין מחלוקת על קיומן של ראיות לכאורה או עילת מעצר. הוחלט על עריכת תסקיר מעצר, בין היתר, מכיוון שהנאשמים נעדרים עבר פלילי (ההחלטה התקבלה ע"י השופטת תדמור-זמיר).

4.         בהחלטה מיום 30.1.13 חזר בית המשפט וציין שחרף ההסכמה לקיום ראיות לכאורה, הוא עיין בחומר הראיות ומצא לאחר ניתוחו כי קיימות ראיות לכאורה. ביחס לעילת מעצר צויין שמדובר בעבירות הפוגעות פגיעה קשה בציבור הרחב. בית המשפט ייחס חומרה נוספת  לניסיון התחמקות מן המעצר. ביחס לחלופת מעצר שהוצעה התרשם בית המשפט שלא מדובר בחלופה ראויה. צויין שמדובר במפקחים נורמטיביים אולם שניתן ליתן אמון מוגבל בעורר וכי בנסיבות המקרה מתחייבת חלופה "הרמטית" יחסית אשר אינה מושגת על ידי החלופה שהוצעה. זאת, כיוון שהמקום בו העורר אמור לשהות, צריף בכפרו, נמצא כ- 20 מ' מביתם של המפקחים. כך בית המשפט החליט שלא  לשחרר את העורר לחלופה עליה המליץ שירות המבחן כיוון שלדעתו לא הובא בחשבון את הריחוק בין המפקחים לעורר.

5.         בערר נטען כי מדובר בצעיר נורמטיבי ללא דפוסי התנהגות עברייניים. נטען שהתסקיר מעלה כי תנאי חייו קשים והוא מתגורר בישוב שאינו מחובר למים זורמים, לחשמל או לקווי טלפון. כמו כן הוא ומשפחתו חיים במצוקה כלכלית קשה. נטען שבית המשפט התעלם ממצאי התסקיר וכי לא הועלו טעמים המצדיקים סטיה ממנו. נטען עוד שעבירות רכוש ועוד עבירת רכוש יחידה אינה מקימה לרוב עילת מסוכנות. אוזכר מקרה אחר שם שוחרר נאשם לחלופת מעצר כאשר מדובר בהיזק לתשתיות. נטען שלאור תנאי חייו הקשים אין ביכולת העורר להציע תנאים הדוקים יותר מאלה שהוצעו, לרבות איזוק אלקטרוני שאינו מתאפשר בנסיבות.

6.         המדינה טענה שלא נמצא פגם בהחלטה וכי מדובר בהחלטה מנומקת ומפורטת. נטען שבית המשפט לא התעלם מהתסקיר אך נתן את דעתו לפרטים שעלו מהחקירות שהתנהלו בפניו. נטען שתנאיי החלופה אינם מאפשרים פיקוח מעשי על תנועותיו של העורר. ביחס לאפליה, כביכול, על רקע כלכלי, נטען שיש להתמודד עם המציאות כפי שהיא וכי ישנם איזורים בארץ בהם אין כיסוי לאיזוק אלקטרוני ונטען שמכל מקום אין מדובר באפליה.

דיון

7.         בתסקיר המעצר צויינו קורותיו של העורר ובין היתר שעבד מספר שנים ברעיית צאן ולאחר מכן באולם שמחות בראשון לציון ומזה שנתיים הוא עובד בעבודות מזדמנות. צויין שמשפחתו מתקיימת בתנאים קשים ובצל חסכים כלכליים ואחרים. שירות המבחן העריך שהעורר נטל לפחות אחריות חלקית על ביצוע העבירה וטען שפעל מתוך חוסר שיקול דעת ובהשפעת מצוקה כלכלית. שירות המבחן ציין שאינו מתרשם שמדובר אדם בעל מאפייני אישיות עבריינית מושרשים וכי המניע לעבירות היתה מצוקה כלכלית. צויינה עוד ההתרשמות כי המעצר חידד עבורו חומרת התנהגותו ומהווה אלמנט הרתעתי מוחשי ומפחית רמת הסיכון להישנות התנהגות דומה. הומלץ שניתן לשחררו אם תוצע חלופה הכוללת אלמנטים נוקשים של פיקוח ודיווח. לאחר שיחות עם אחד מהאחים במשפחה נקבעה פגישה במשרדי שירות המבחן אך נציגי המשפחה לא הגיעו לפגישה. בהמשך, לאחר בירור נוסף, הגיע שירות המבחן למסקנה שאין התגייסות אמיתית מצד המשפחה למשימת הפיקוח ועל כן לא הומלץ על שחרור. בתסקיר משלים מיום 24.1.13 שהוכן בהוראת בית המשפט, נבדקו ערבים ומפקחים נוספים שהוצעו. מדובר בזוג שכנים המתגורר בסמיכות לבית הוריו של העורר אשר מוכנים לפקח עליו. שירות המבחן התרשם שהמפקחים מגוייסים למשימה ושהעורר אמור לשהות בצריף בקרבת מקום למקום מגוריו של המפקח. שירות המבחן שקל עוד העמדת העורר בפיקוח מבחן אך כיוון שהמפקחים ציינו שלא יהיה באפשרותם להתלוות אליו לצפת לאור הקושי בצורך לארגן הסעה לנסיעות החליט השירות לוותר על כך.

8.         ביחס לסיכון הרב שהפגיעה בתשתיות מהווה כלפי הציבור הרחב, יש מקום לחזור ולחדד את הדברים. התשתיות הפיזיות - מתקני האנרגיה, המים, התקשורת, וקווי ההולכה שלהם, הדרכים, מסילות הברזל והרישות הנוספת הפרוסה ברחבי המדינה - מאפשרות ניהול אורח חיים תקין וקיומן חיוני להמשכו. הפגיעה בתשתיות הינה תופעה בלתי-נסבלת מבחינה בטיחותית, כלכלית, וחברתית כאחד ויש לסווג עבירות הפוגעות בתשתיות כבעלות פוטנציאל חמור במיוחד ליצירת סיכונים - ישירים ועקיפים - לשמירה על שלום הציבור במלוא מובן המילה. התשתיות הן הבסיס, תרתי משמע, עליו נשענים החיים במדינה (לעניין שכיחותן של התשתיות בנוף החיים המודרניים ראו: Brian Hayes, Infrastructure: A Field Guide to the Industrial Landscape (Norton, 2005)).

9.         אכן, בכל הקשור לפגיעה בתשתיות מדובר בזן מיוחד של עבירות רכוש: הן קלות יחסית לביצוע; הן קשות לגילוי בעת ביצוען; עלות הנזק הכרוכה בהן גבוהה עד גבוהה מאד ביחס לתועלת שמפיק העבריין מביצוען (אם כי מרכיב זה יכול להשתנות ממקרה למקרה); והעיקר- ביצוען טומן בחובו פוטנציאל ממשי לפגיעה משמעותית בציבור רחב ויכול בנקל לגרום גם לסיכון חיי אדם - בין באופן ישיר במקרה של פירוק תשתיות הדרושות לבטיחות הציבור ושלומו ובין באופן עקיף על ידי ניתוק רבבות בני אדם משירותים חיוניים להם הם זקוקים באופן יום-יומי (בש"פ 7207/06 ניסים וייצמן נ' מדינת ישראל (10.9.2006) ; בש"פ 10870/06 מכלוף ציצו נ' מדינת ישראל (15.1.08); בש"פ 7594/06 מדינת ישראל נ' בוקרא (25.9.06); בש"פ 1770/11 שהר טלאלקה נ' מדינת ישראל (13.3.11) ).  אשר על כן, על אף שמדובר, כביכול, בעבירות רכוש בלבד, קיימת לצידן מסוכנות רבה ביותר אשר יוצרת עילת מסוכנת מובהקת המחייבת לשקול להורות על מעצר עד תום ההליכים.

10.        בהתחשב באמור לעיל, צדק בית משפט קמא כאשר התעקש על חלופת מעצר 'הרמטית' יחסית במקרה הנדון, ודרישה כאמור עולה גם ממסקנות התסקיר הראשון.עיינתי בחקירתו של המפקח המוצע שציין כי יש לו היכרות טובה עם העורר אך ציין בהגינותו " יש לי מקום לתת לו לגור, צריף קטן. אנחנו גרים בצריפים בבית נטופה. הצריף על ידי, 20 מ' על ידי". חלופת המעצר המוצעת אינה נותנת מענה לצורך בפיקוח הדוק על העורר, למרות רצונם הטוב של המפקחים.

באשר לטענת האפליה, לא נעלמה מעיני העובדה המצערת - וביתר שאת על רקע נסיבות העבירה - כי חלק מהסיבות להעדר אפשרות להציע חלופת מעצר טובה נובע מתנאיי החיים הירודים בהם חיים העורר ומשפחתו, אשר חיים ללא חיבור לחשמל, מים או טלפון, בתמצית, ללא התשתיות הבסיסיות מהן נהנית כלל האוכלוסיה. ואולם, אין בכך די. לא הוצבה דרישה לפיקוח אשר יחייב תשתיות תקינות, אלא פיקוח הדוק; דהיינו, חובה שתהא למפקחים יכולת השגחה צמודה על העורר. יכולת זו לא תושג אם הוא יתגורר בצריף נפרד הנמצא במרחק מה מביתם, מצב שאינו מאפשר השגחה צמודה עליו (השוו עם מקרה דומה בו שוחרר נאשם בעבירה דומה כאשר נמצאה חלופה בתוך ביתם של המפקחים שהוצעו - מ"ת 9423-01-12 מדינת ישראל נ' סואעד (4.1.2012).

בהעדר חלופה הדוקה מספיק, אין מקום לקבל את הערר.

בשולי הדברים יוער כי לאור גילו הצעיר ועברו הנקי של העורר, במידה ותמצא חלופה הדוקה יותר, ניתן לפנים משורת הדין, להגיש בקשה לעיון חוזר לבית המשפט ללא שהעורר ידרש לעמוד בתנאים של שינוי נסיבות.

תיק החקירה הוחזר לב"כ המשיבה.

<#3#>

ניתנה והודעה היום א' אדר תשע"ג, 11/02/2013 במעמד הנוכחים.