דחיית ערעור על חומרת העונש לעניין רכיב הפסילות המנהלית של רישיון הנהיגה

 

 

המערער הורשע לאחר שמיעת עדויות וקבלת ראיות בבית הדין קמא. בהכרעת הדין פירט השופט המלומד את נימוקיו להרשעת המערער, ועיקרם הוא עדויות שני עדי התביעה, דו"ח פעולה שבו מתואר הזיהוי בעת הפעלת הממלז ודו"ח על הפעלת הממלז ת/2. המערער העיד בעצמו ובית הדין קמא שקל את עדויות עדי התביעה מול עדות המערער וקבע כי עדויות עדי התביעה מהימנות עליו ולא ראה בעדות המערער סתירה לאותן עדויות.

הטענות בערעור זה על ידי הסנגור המלומד מכוונות לעניין הראיות ולעניין זכותו של נאשם בעבירת תעבורה שנדונה בבית הדין הצבאי. אחת לעניין זכות הייצוג על ידי סנגור בבית הדין אף בהליך המיוחד של שפיטת עבירת התעבורה בבית הדין הצבאי, שבה השופט הוא יותר פעיל בניהול המשפט מאשר בשפיטת עבירת התעבורה בבית משפט אזרחי. בעניין זה אומר כי בהזמנה של נאשם לבית הדין הצבאי בתעבורה, מצורף טופס ובוא מופנית שימת ליבו של הנאשם לזכותו בייעוץ משפטי על ידי סנגור. אפשר שלא בכל מקרה יתייצב סנגור מטעמו של הנאשם, אולם אין בכלל ולא כלום. עיקרו של דבר הוא שתוסבר זכותו של הנאשם לייצוג משפטי. גם אפשר שאם היה מתייצב סנגור היה עומד על כל תו ותג של סדרי הדין ושל המשפט המהותי. אולם, נזכור כפי שאמר הסנגור המלומד בעבירת תעבורה עסקינן ולא במשפט רצח. משקבע המחוקק סדרי דין מיוחדים בפני שופט מקצועי, אף אם אין ייצוג על ידי תובע וסנגור שהם משפטנים, עדיין יש שמירה, לכאורה, על ידי בית הדין במושב של שופט משפטן מקצועי שאמור לשמור גם על זכויות הנאשם, ולעיתים אף שמירה מעולה על ידי השופט על זכויות הנאשם כשאין הוא מיוצג. הביקורת על הליך כזה עשויה להיות נכונה במקרים שבהם השופטים מקפידים הקפדה מעולה ויתרה במקרים שבהם אין ייצוג לנאשם, ואז המעורבות של השופט בקיום ההליך היא גדולה יותר, ואינה מקובלת בהליך שמתקיים בבית משפט אזרחי.

שמעתי את טענות הצדדים ועיינתי בהכרעת הדין וגם אם מדובר בראייה שאפשר שסנגור היה מבקש שתוצג בפניו, ואינני יודע מה הייתה המשמעות של אותה ראייה אם בכלל, אינני יכול להסיק במקרה דנן, מסקנה שלפיה נפגעו זכויות הנאשם שהוא המערער בעניינינו. בית הדין שקל שיקולי מהימנות והגיע למסקנתו, ובית המשפט לערעורים לא יראה להתערב בשיקולים אלה או בקביעת ממצאים עובדתיים אלא  במקרים חריגים ויוצאים מן הכלל, ולא זה המקרה בעניינו. לפיכך, אני דוחה את הערעור על הכרעת הדין.

המערער גם משיג על חומרת העונש לדידו בעיקר על פסילתו בפועל מלהחזיק ברישיון נהיגה צבאי ואזרחי. הוא גם טוען כי הייתה פסילה מנהלית של הרישיון הצבאי וממילא הוא מיצה את עונשו וכל הנוגע לפסילת הרישיון הצבאי.

העונש אינו חמור, אולם למען הסר כל ספק, הפסילה המנהלית ככל שהיא נעשתה, תנוכה תקופתה מהפסילה של הרישיון הצבאי קמא. תחילת הפסילה תהיה ביום 07/10/2007.

ניתן והודע היום, ‏י"ג אלול תשס"ז, 27 אוגוסט 2007, בפומבי ובמעמד הצדדים.

__________________                                                                                             עזרא קמא,             אל"ם

שופט  בית   הדין  הצבאי

ל    ע    ר    ע   ו    ר   י   ם

חתימת המגיה: _________________                 העתק נאמן למקור
                                                                                        רס"ן נילי שרעבי-בלומנטל
תאריך: ______________________                  ק' בית הדין
 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: