דחיית ערעור על חומרת העונש בעבירה של התחזות לאחר וניסיון להפרת הוראה בדבר סגירת שטח

המערער הורשע על פי הודאתו בעבירות של התחזות כאחר וניסיון להפרת הוראה בדבר סגירת שטח, בכך שביום 10.9.08, הגיע למחסום חזמה במטרה להיכנס לישראל והזדהה בפני השוטרים שהיו במקום באמצעות תעודת זהות השייכת לקרוב משפחתו.

משהורשע המערער כאמור, גזר עליו ביהמ"ש 60 ימי מאסר בפועל ומאסר מותנה בן חמישה חודשים.

ביהמ"ש ציין מספר רב של נסיבות לקולא בהן התחשב,  ביניהן עברו הנקי של המערער, הודאתו בהזדמנות הראשונה ומטרת העבירות, היינו, תפילה מסגד אלאקצא. ביהמ"ש ציין עוד כי התרשם כי בפנינו מקרה של מעידה חד פעמית, ועל כן, יש להטיל עונש מאסר לריצוי בפועל מתון לצד עונש צופה פני עתיד.

הסנגור סבור כי על אף שביהמ"ש ציין את השיקולים האמורים, הוא לא נתן להם ביטוי ראוי והחמיר עם המערער יתר על המידה, הן בפן העונש לריצוי בפועל והן באשר לעונש המותנה. הסנגור הדגיש את גילו הצעיר של המערער, את מטרת ביצוע העבירה ואת העובדה כי לא החזיק במסמך מזויף.

התביעה סבורה כי לא רק שהעונש אינו נוטה לחומרה, אלא יש בו הקלה משמעותית עם המערער.

לא מצאתי כל סיבה להתערב בגזר דינו של בימ"ש קמא. כאמור, ביהמ"ש לא החסיר התייחסות לכלל הנסיבות הרלוונטיות בתיק זה ואף אני התרשמתי כי אלה הביאו את ביהמ"ש להקל בדינו של המערער. 

בנסיבות אלה, משלא מוצה הדין עם המערער במאסר בפועל, אין למצוא פגם בהטלת עונש מאסר מותנה משמעותי.

לנוכח האמור, משלא מצאתי כל עילה להתערב בפסק הדין, אין לי אלא לדחות את הערעור.

ניתן היום, 19 באוקטובר 2008, כ' בתשרי התשס"ט, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק פסק דין זה לידי הצדדים.

המשנה לנשיא

רמ"שית: לש התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: