דחיית ערעור על גז"ד בעבירות מרמה - דיון בבעיה של חיוב בקנס ובתשלום פיצוי במצב בו אדם מצוי בהליכי פשיטת רגל

השופט א' אליקים:

מבוא והשאלות שבמחלוקת

בפנינו שני ערעורים, שהדיון בהם אוחד, ערעורים על גזר דינו של בית משפט השלום בקריות (כב' השופט טורס) שניתן במסגרת ת"פ 62531-12-13, (להלן-בית משפט קמא).

עפ"ג  34634-10-14 הוא ערעורה של נטליה רובין, הנאשמת בפני בית משפט קמא (תכונה להלן-רובין) וע"פ 43631-10-14 הוא ערעורה של המדינה (להלן-המדינה).

רובין הודתה בכל העבירות שיוחסו לה בכתב האישום, עבירות של גניבה בידי עובד-עבירות לפי סעיף 391 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן- החוק), קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות- עבירות לפי סעיף 416 סיפא לחוק, זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות  מחמירות, עבירות לפי סעיף 418 סיפא+420 לחוק ושימוש במסמך מזויף, עבירות לפי סעיף 420 לחוק.

בית משפט קמא הטיל על רובין עונש של 9 חודשי מאסר בפועל (שתחילת ביצועו עוכב עד להכרעה בערעור), 6 חודשי מאסר על תנאי, קנס בשיעור של 15,000 ש"ח או 50 ימי מאסר תמורתו אותו עליה לשלם ב-15 תשלומים החל מיום 1.1.2015 ופיצוי למתלונן בשיעור של 160,000 ש"ח, אותו עליה לשלם עד 1.1.2015.

רובין מבקשת להעמיד את תקופת המאסר על 6 חודשים ולאפשר לבצע את עונש המאסר בדרך של עבודות שירות וזאת משיקולי שיקום, בהתאם להמלצת שירות המבחן (שהמליץ על מבחן וביצוע עבודות של"צ) ובהתחשב בבתה בת ה-12, בנוסף מאחר ורובין נמצאת בהליכי פשיטת רגל, עובדה המונעת ממנה להגיע להסדר תשלומים נפרד עם המתלונן, היא מבקשת לקבוע כי הפיצוי ישולם בתשלומים רבים לאחר ריצוי מאסרה ולבטל את המאסר חלף הקנס בשל אי יכולתה לעמוד בתשלומים במועדים שקבע בית משפט קמא.

המדינה טוענת כי מתחם הענישה במקרה זה צריך לעמוד על תקופה של 12 עד 24 חודשי מאסר בפועל ולכן צריך להטיל על רובין עונש מאסר בפועל לתקופה ארוכה באופן ניכר מכפי שהטיל עליה בית המשפט קמא.

עיקרי גזר הדין

בין החודשים 04/2012 ל- 01/2013, עבדה רובין כפקידה במשרד למתן שרותי תיירות אשר בבעלותו של המתלונן. במהלך תקופה זו, גנבה 135 שיקים ממעבידה, זייפה את פרטיהם וקבלה תמורתם מזומנים או מוצרים בסכום כולל של 138,549 ₪. ב-4 מקרים עשתה שימוש בכרטיס אשראי של המתלונן לתשלום חשבונותיה השונים בסכום כולל של 3,717 ש"ח.

בית משפט קמא לאחר ניתוח טענות הצדדים, המלצת שירות המבחן, פסקי דין שונים ותיקון 113 לחוק קבע כי יש לראות בכל המעשים מסכת אחת, העמיד את מתחם הענישה ההולם על  מאסר הנע בין 6 חודשים ועד 20 חודשים בצירוף קנס משמעותי ופיצוי.