דחיית ערעור לפי חוק השבות

השופט א' רובינשטיין:

א.        עניינה של העתירה בבקשת העותרים כי תוענק להם אזרחות ישראלית מכוח חוק השבות, תש"י- 1950. כן נתבקש צו ביניים.

 רקע והליכים

 ב.       העותר 1 (להלן העותר) הוא אזרח אוזבקיסטן, יליד 1967. כעולה מן העתירה, הוריו הביולוגיים אינם יהודים. אביו הביולוגי נפטר בשנת 1972, ואמו נישאה בשנת 1981 למר ולדימיר פולטורצקי (להלן פולטורצקי), שהוא בן לאם יהודיה, ועל כן יהודי. לטענת העותר, פולוטרצקי אימץ אותו בשנת 1980, ולפיכך מבקש הוא כי יינתן לו מעמד מכוח חוק השבות, כבנו של יהודי. העותרת 2 (להלן העותרת), ילידת 1965, היא אשתו של העותר, ומבקשת כי יינתן לה מעמד מכוח היותה בת זוג של ילדו של יהודי. פולטורצקי, אמו של העותר ובתם המשותפת עלו ארצה בשנת 2005. העותרים נכנסו לארץ באשרת תייר ב/2 ביום 25.10.07, והגישו בקשה לקבלת מעמד עולה. ביום 19.2.08 נערך לעותרים שימוע במשרד ראש הממשלה-"נתיב" (להלן נתיב). ביום 22.5.08 נשלחה לעותרים הודעה כי בקשתם למעמד עולה סורבה, והם מתבקשים לעזוב את הארץ. מכאן העתירה. ביום 14.7.08 הוציא השופט לוי צו ביניים, האוסר על הרחקתם של העותרים מן הארץ.

 ג.        בתגובה מקדמית מיום 25.9.08 טען המשיב, כי לא הורם הנטל הראשוני להוכחת זכאותם של העותרים למעמד בישראל מכוח חוק השבות, ולפיכך אין עילה להתערב בהחלטה שלא ליתן להם מעמד עולה. הוסבר, כי המסמך העיקרי שעליו מסתמך העותר לביסוס טענתו, הוא תעודת לידה משנת 1980 (מועד האימוץ הנטען), שבה מצוין כי פולטורצקי הוא אביו. כאן המקום לציין, כי תעודת הלידה שהוצגה היא על שם אדוארד פולטורצקי, נושאת תאריך 15.1.80 ומוטבעת עליה חותמת "הוצא בשנית". לפי הרשום בה מקום הלידה הוא העיר נובואי, והיא נרשמה בעיר אלמליק. נטען, כי תעודת הלידה מעוררת תמיהות, ואף בתעודות בתי הספר ובפנקס הצבאי שהוגשו, שבהם מצוין שם משפחתו של העותר כ"פולטורצקי", אין להעיד על קיום הליך אימוץ כדין. הוסבר, כי תאריך הרישום בספר מרשם המעמד האזרחי הוא שנת לידתו של העותר, והיה צפוי כי תאריך הרישום יהיה 1980- המועד בו נטען כי אומץ, ובסופו של תהליך האימוץ תוצא תעודת לידה חדשה; אולם על תעודת הלידה של העותר צוין כי זו "תעודה חוזרת". קרי, תעודה שהונפקה מחדש על בסיס הרישום המקורי בספר מרשם האוכלוסין. נאמר, כי לא הוצגו החלטה של בית משפט או של רשות עירונית המאשרים את האימוץ הנטען. בסיפת הדברים צוין, כי ככל שיציגו העותרים מסמכים המבססים את הליך האימוץ, יבחן המשיב פעם נוספת את זכאותם למעמד מכוח שבות.

ד.          בתום דיון שנערך ביום 6.5.10, ובעקבות נכונות המשיב לבחינה מחודשת של העניין ככל שתוצגנה ראיות נוספות, ניתנה החלטה (מפי השופטת-כתארה אז-נאור, השופטת חיות והשופט הנדל) שזו לשונה:

"1. בתוך 3 חודשים מהיום יגיש העותר חוו"ד מומחה של מומחה לדין באוזבקיסטאן אשר ישיב על הטענות שבתגובת המשיבה, ולביסוס טענת האימוץ.

2. המדינה תוכל להגיב תוך 60 ימים נוספים ולאחר קבלת התגובה נחליט בעניין המשך הטיפול בעתירה".

ה.        בעקבות החלטה זו, ולצורך ביסוס טענת האימוץ, הגישו העותרים חוות דעת מאת עו"ד אורלי זינגרמן, מומחית לדין האישי האוזבקי. נאמר בה, כי "תעודת הלידה ... היא מקורית, תקינה, ואינה מעוררת שום תהייה. כך נראית על פניה תעודת לידה של ילד טבעי, וכך נראית על פניה גם תעודת לידה של ילד מאומץ". צוין, כי תעודת לידה חדשה לאחר אימוץ נושאת את תאריך הוצאתה לאחר האימוץ, ואין משנים בה את תאריך הלידה המקורי של המאומץ. כעולה מהודעה משלימה מיום 11.9.11 שהגיש המשיב, חוות הדעת הועברה ל"נתיב". מר חנן אחיטוב, ממונה המחלקה הקונסולרית ב"נתיב", מסר, כי בבירור מול הרשויות האוזבקיות לא נמצא עד כה אישור לנישואיהם של פולטורצקי ואמו של העותר, ואף לא אישור לתעודת הלידה של העותר המעיד ששם משפחתו שונה. ביום 9.5.12 הודיע המשיב כי מתשובת שירות הביטחון המקומי באוזבקיסטן עולה, שתעודת הלידה שהוצגה על ידי העותר אינה אותנטית. צורף להודעה מכתב מאת מר פליקס גורביץ', מזכיר ראשון בשגרירות ישראל בטשקנט, מיום 27.10.11, שממנו עולה כי נציג שירות הביטחון המקומי העביר אליו מסמך מן הזגס (מרשם המעמד האזרחי) בעיר אלמליק, ושלפיו אין שם רישום לידה על שם העותר. כן הוסבר, כי אין אפשרות שאדם אשר נולד בעיר נובואי יקבל "תעודה חוזרת" בעיר אלמליק, וכי מספר רישום הלידה ב"תעודת הלידה החוזרת" "תפוס ומופיע בו שם אחר לחלוטין". מסקנת מר גורביץ' היתה כי תעודת הלידה שהוצגה - מזויפת. בתגובה מיום 13.5.12 טענו העותרים, כי המשיב לא העביר את תעודת הלידה לבדיקה פורנזית, וכי לא הובאו ראיות לביסוס הטענה לזיוף. הוסף, כי כיון שהעותר אומץ בעיר אלמליק, הוצאה שם התעודה, וכי "תעודה חוזרת" היא תעודה המוצאת לאחר הליך אימוץ. על כן גם תחת מספר הלידה שצוין בתעודת הלידה של העותר, רשום במרשם העיר אלמליק שם אחר.

ו.        ביום 7.5.12 הגישו העותרים הודעה משלימה, שלפיה בית משפט מוסמך באוזבקיסטן קבע שאחותו הביולוגית של העותר אומצה בינואר 1980 על ידי פולטורצקי; זאת חרף אי הצגתם של מסמכי אימוץ, נוכח הודעתו של גנזך המדינה האוזבקי כי חלק מן המסמכים לא נשמר. פסק הדין בבית המשפט האוזבקי התבסס בעיקרו על עדויות שכנים ומכרים, תמצית רישום מרשם האוכלוסין ותעודת הלידה.

ז.         ביום 16.5.12 נערך דיון המשך (בפני השופטת-כתארה אז-נאור, השופטים הנדל ועמית), שבסיומו ניתן צו על תנאי.

ח.        בתצהיר תשובה מיום 9.9.12 שניתן על ידי מר אחיטוב צוין, כי בירור כאמור בנוגע לתעודת הלידה מול רשויות אוזבקיסטן, הוביל למסקנה כי תעודת הלידה אינה אותנטית, תוך שהכוונה היא כי "איננה משקפת את המצב העובדתי לאשורו". הוסף, שבהתאם לדין ולנוהג באוזבקיסטן טעון אימוץ החלטה של רשות מוסמכת, ועליו להיעשות בלשכת רישום האוכלוסין האחראית על רישום הלידה של המאומץ; ואולם, מסמכים המתאימים לכך לא הוצגו. במכתב מאת איש השגרירות מר גורביץ' מיום 17.8.12, שצורף לתצהיר התשובה, צוין:

 "1. בתאריך 16/08/12 קיבלתי תשובה רשמית מנציג רשמי- איש שירות הבטחון המקומי (SNB) - לפיה לא קיים רישום לידה בזגס בעיר אלמליק ע"ש פולטורצקי אדוארד. בוצעה בדיקה בין השנים 1970-1964. כמו כן לא קיים רישום לידה ע"ש פולטרוצקי לריסה... 2. קיימתי שיחה טלפונית עם איש שירות הביטחון על מנת להבהיר מדוע אין תשובה לגבי רישום לידה משנת 1980- מועד בו הוצאו תעודות הלידה של אדוארד ושל לריסה. 3. איש שירות הביטחון התייחס כר"מ לסוגיה - באוזבקיסטן ישנו חוק לפיו רישום לידה ניתן לבצע רק פעם אחת ובזגס אחד ויחיד ע"פ מקום מגורים. 4. ת. לידה חוזרת מונפקת אך ורק על סמך רישום מקורי בזגס בו בוצע הרישום מלכתחילה. 5. לא יתכן מצב בו מונפקת ת. לידה חוזרת בשנת 1980 בזגס שונה מהזגס המקורי בו בוצע הרישום מלכתחילה. 6. על כן, לא ייתכן מצב כדוגמה בת. הלידה המצורפות לפיו רישום הלידה בוצע בזגס אחד ואילו ת. לידה חוזרת הונפקה בזגס אחר, מכיוון שהחוזרת חייבת להיות על סמך רישום הלידה המקורי".

ט.      כן צוין, כי לפי הטענה, נעשה האימוץ בשנת 1980, כשנה לפני המועד שבו נישאו פולטורצקי והאם, אך לא נמצא רישום של תעודת הנישואין של השניים. הוסף, כי בשאלון שמילא פולטורצקי כאשר עלה ארצה, כלל לא ציין שהעותר הוא בנו. לבסוף צוין, כי מתקיים בימים אלה הליך לבחינת המשך מעמדו של פולטורצקי בישראל, על רקע בקשה שהגיש באפריל 2012 לתיקון פריט הדת במרשם האוכלוסין ל"נוצרי" נוכח התנצרותו בשנת 1997. לבסוף צוין, כי לא ניתן להסתמך על פסק הדין המצהיר על אימוץ אחות העותר, משזה ניתן שנים רבות לאחר האימוץ הנטען.

 י.        בעיקרי טיעון מטעם העותרים מיום 11.2.13 נטען, כי לא נמצאו רישומי לידה, כמו גם מסמכי אימוץ, כיון שאלה אבדו בגנזך באוזבקיסטן. נטען, כי תעודת הלידה מהוה ראיה מינהלית מספיקה, וכי אין זה ברור על בסיס אילו נתונים בא המשיב לכלל מסקנה שהתעודה זויפה. הוסבר, שלאחר קיום הליך אימוץ מוצאת תעודת לידה חדשה שבה מקבל המאומץ את שם המאמץ, ולא נערך שינוי של מקום הלידה ותאריכה. כן הודגש, כי חיפוש מסמכי הלידה והאימוץ צריך היה להיעשות תחת שם המשפחה המקורי של העותר בעיר נובואי. אשר ל"שאלון העליה" הוסבר, כי בטופס קיימת קטגוריה הנושאת את הכותרת "קרובי משפחה המבקשים אשרת עליה, או אלה שכבר קיבלו אותה", ועל כן ציין פולטורצקי את שם הבת המשותפת שלו ושל אם העותר בלבד, שכן העותרים לא עלו עמו ארצה. לבסוף צוין, כי העותרים אינם יודעים על "התנצרות כביכול של האב, והם אינם מאמינים שהיתה כזו"; מכל מקום האימוץ נערך זמן רב לפני שכנטען פולטורצקי המיר את דתו.

י"א.     בדיון בפנינו ביום 13.2.13 ציין בא כוח המשיב, כי לטענת האימוץ לא נמצא תימוכין, וכי ב"שאלון העליה" ישנה קטגוריה שבה נדרש לפרט את שמות קרובי המשפחה שנותרו בארץ המוצא, ובמסגרת זו לא צוין שמו של העותר. בא כוח העותרים הדגיש, כי ניתן פסק דין הצהרתי על ידי ערכאה מוסמכת המלמד על אימוץ האחות, וכי בכך יש ללמד לעניין העותר.

י"ב.     בתום הדיון החלטנו כדלקמן:

"1. הכל מסכימים כי הקושי בתיק זה נובע מכך שלא הוגשו מסמכי האימוץ המקומיים אשר לטענת העותרים לא ניתן להשיגם בשל אובדנם בארכיון הרלוונטי.

2. היום הביא עמו בא כוח העותרים תעודה צבאית מקורית בה מופיע העותר בשם פולטורצקי. המשיבים נטלו את התעודה המקורית והם יבדקו את משמעות הרישום בשם זה והאם ניתן ללמוד ממנו אינדיקציה לגבי קיומו של אימוץ.