דחיית ערעור למפעיל אתר פיראטי לפינוי פסולת ללא היתר

עו"ד נזאל:

המערער לא נמצא. יצרתי איתו קשר וככל הנראה הוא עצור בענין של הוצאה לפועל.

חוזר על הודעת הערעור ומוסיף שני דברים שיש להם השלכה על הדיון והיא הנקודה  שאני רוצה לחדד, היא שמדובר בתקופה קצרה מאוד 5 חודשים, והמערער הסיר את המחדל וניקה את השטח וסילק את הפסולת. אני סבור שגזר דינו של קמא אפילו חמור לגבי הסכום הקנס שהטיל עליו וחרג מעיקרון אחידות הענישה. המשיבה עצמה כשהמציאה פסקי דין, הפסק הדין הגבוה ביותר היה קנס ע"ס 40,000 ש"ח. מפנה לעמ' 10 ו- 11 לפרוטוקול מיום 26.2.08.

הערעור שלי מתיחס הן לגובה הקנס והן להחלטה שלא לאפשר להמיר את הקנס במאסר שירוצה בעבודות שירות. קמא לא לקח בחשבון את נסיבותיו האישיות של המערער. מדובר בנשוי אב ל 6 ילדים שהסתבך בחובות ואפילו נגדו תלויים ועומדים תיקי רבים של הוצל"פ והוכרז כמוגבל באמצעים והקנס שהוטל עליו, אני סבור שהמטרה העיקרית של הענישה היא קודם כל להשיג את ההרתעת הנאשם מלבצע את אותה עבירה ולמנוע ממנו לבצע את אותה עבירה. במקרה שלנו ברור שהמערער מבחינה כלכלית או כספית לא יכול לשלם את הקנס, כתוצאה מכך הוא עלול להיות מאחורי סורג ובריח.

בכך אני סבור שלא נשיג את המטרה העיקרית של הענישה.

בתשובה לשאלת בית המשפט אני מסביר שהצגנו בפני קמא הסכם עם חברה לפיו שהוא יפנה את האתר ויפנה לאתר בשם איגוד הערים מרום הגליל, והמצאנו אישור שהוא היה עושה זאת.

לכן הייתי מבקש במידה ויש אפשרות להמיר את הקנס במאסר בפועל שירוצה בעבודות שירות לחילופין אבקש להנמיך את הקנס ולפרוס לתשלום של 1,000 ש"ח כדי שיעמוד בתשלום בהתחשב במצבו הכלכלי והכספי.

עו"ד גב' פישר:

אנו סבורים שהעונש שנגזר על המערער בקמא הוא סביר וראוי בהתחשב בחומרת העבירות והמפגע שנגרם. המערער הקים תחנת מעבר לפינוי פסולת במקום שאינו מיועד לכך וללא תשתית מנימילית כאשר במשך תקופה של 7 חודשים המערער פינה למקום פסולת מרחבי המועצה המקומית נחף. כתוצאה מהעדר תשתית ותחזוקה מנימילית פרצה במקום שריפה, כאשר ערימות הזבל המשיכו לבעור לתקופה של שבועיים.

מעבר למפגע הלכלוך הקשה שנוצר במקום, גרם המערער גם למפגעי ריח וזיהום אויר קשים שכתוצאה משריפה בלתי מבוקרת של פסולת ושל חומרים כגון פלסטיק וצמיגים.

יש לציין כפי שגם בית המשפט עמד על כך שהעבירות בוצעו במטרה אחת, לחסוך בעלויות בהקשר זה יש להדגיש את ההכרה הגוברת והולכת בפסיקה לפיה יש להעלות את רף הענישה בעבירות סביבתיות במיוחד כאשר המניע לביצוען כלכלי.

אבקש להדגיש כי התופעה של אתרי פסולת פירטיים הפכה למכת מדינה. כאשר הדרך היחידה למיגור התופעה היא הטלת עונשים מרתיעים שיהפכו את ביצוע העבירה לבלתי משתלם.

אפנה את תשומת לב כב' ההרכב לכך שבעמוד 12 לפרוטוקול הדיון, בבית משפט קמא, הנאשם ציין שהוטלו עליו עבודות שירות בתיק אחר, שאינו קשור לאישום שבפנינו שאינו מרצה.

לסיום, אנו סבורים כאמור שהעונש הוא ראוי וסביר. ואבקש להשאירו על כנו.

עו"ד נזאל ברשות:

כפי שצויין בכתב האישום התקופה היא 5 חודשים ולא 7 חודשים כפי שציינה התובעת. גם לגבי הסרת המחדל גם חברתי יכולה לציין שהוא ניקה את השטח והסיר את המחדל.

עו"ד גב' פישר:

אני מאשרת שהמחדל הוסר רק אחרי שהוצא לו צו ניקוי וצו מנהלי ורק לאחר חלוף זמן הוא הסיר את המחדל.

פסק דין

בפנינו ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בחיפה, כב' השופט זאיד פלאח (להלן: "בית משפט קמא) אשר הרשיע את המערער על פי הודאתו בשורה של עבירות שעניינן זיהום בדרך של הקמת אתר לפינוי פסולת ללא היתר. באותו אתר בו הצטברה פסולת גם התפתחה שריפה שגרמה לשורה של מפגעים.