דחיית עיקול אי גילוי מזונות זמניים ושיהוי

1.       בפני בקשה למתן צו עיקול זמני במעמד צד אחד שהוגש על ידי המבקשת.

2.       במסגרת הבקשה טוענת המבקשת כי באם יוודא למשיב על הבקשה הוא יעלים נכסים, כי היא והבן מצויים במצב כלכלי קשה וכן מתבקש כי העיקול יבטיח את המזונות עד גיוסו של הקטין לצה"ל.

3.       יודגש הבן הינו בן 5 חודשים בלבד. ובהתאם לתקנה 258יז. לתקסד"א העיקול איננו מעבר לסכום המזונות הנתבע לתקופה של שנתיים, אלא מטעמים מיוחדים. טעמים אלה לא פורטו בבקשה ולו במקצת. אולם גם בהתעלם מכך, אין מקום להורות על קבלת הבקשה.

4.       הבקשה לעיקול נדחית, אף ללא קבלת תגובתו של המשיב, מהנימוקים המפורטים להלן.

5.       מבחינת התיק של הצדדים עולה כי בבקשה לא פורטו פרטים מהותיים שיש בהם כדי להשפיע על החלטה זו.

6.       ביום 31.5.10 התקיים קד"מ בפני כב' השופטת מירה דהן ובמסגרתו נקבע כי המשיב ישלם מזונות זמניים בסך של 1,300 ש"ח וכן מחצית מהוצאות הגן.

תביעתה של המבקשת למזונות הייתה בסכום של קרוב ל-11,000 ש"ח מזונות שוטפים בחודש.

7.       דומה כי אין מקום די להדגיש עד כמה העובדה שנפסקו מזונות זמניים הינה מהותית ביותר לבקשה לעיקולים. בוודאי כאשר הבקשה מוגשת במעמד צד אחד. ובמיוחד בעיקול במסגרת תביעת מזונות.

8.       על מבקש סעד זמני לגלות את כל העובדות הרלוונטיות העשויות להשפיע על שיקול דעתו של בית המשפט בבוחנו האם יש מקום ליתן סעד זמני. גם במקרה של ספק בדבר הרלוונטיות של עובדה מסויימת לבקשה, על המבקשים לגלות עובדה זו בפני בית המשפט. הדברים חלים ביתר שאת בבקשות במעמד צד אחד.

ראה: רע"א 8113/00 שפר נ' תרבות לעם (1995) בע"מ פד"י נ"ה(4) 433.

רע"א 4196/93 שפע בר ניהול ושירותים (1991) בע"מ נ' שפע מסעדות יצור ושיווק ארוחות מוכנות 1984 בע"מ פד"י מ"ז(5)  165.

9.       הנטל הוא על מבקש הסעד הזמני לגלות את כל העובדות ולנהוג בתום לב. הנטל איננו על בית המשפט לבור את המוץ מן התבן ולדקדק במקום מבקש הסעד.  ויודגש למעלה מן הצורך - כי הנטל איננו על בית המשפט לבחון באיזה מצב מצויים ההליכים המשפטיים והאם נפסקו מזונות זמניים.

10.     העובדה כי היו הליכים בין הצדדים בהם נפסקו מזונות זמניים הינה לא רק רלוונטית לדיון בבקשה לעיקול במסגרת תיק מזונות אלא חיונית לדיון בבקשה. 

11.     המבקשת לא מצאה לנכון גם לציין האם המשיב משלם דבר מה למזונות אם לאו. דבר שהיה לו הכרח לציין ממילא לאור המועד בו הוגשה הבקשה.

12.     בנוסף יצויין כי הבקשה הוגשה בשיהוי: כתב התביעה הוגש ביום 7.3.10, כתב ההגנה הוגש ביום 18.4.10. התקיים כבר קדם משפט ביום 31.5.10 ובו נקבעו מזונות זמניים.

הבקשה מוגשת רק עתה כ-5 חודשים לאחר הגשת התביעה ואין בה כל הסבר לפשר השיהוי.

13.     עצם הגשת בקשה לסעד זמני בשיהוי יכול שתשמש טעם לדחייתה. על המבקש חובת השכנוע כי יש צורך בסעד זמני בנסיבות הקיימות ושיש בו כדי להצדיק את התערבות בית המשפט במתן עיקולים וצווי מניעה.

ראה: ע"א 5420/92 חלמיש חברה ממשלתית עירונית נ' אשרז עיבוד נתונים בע"מ , פ"ד מז (1) 45.

14.     ייתכן ואם היה מדובר רק בשיהוי לא הייתי סבורה כי מקום לדחות את הבקשה, אולם בהצטרף השיהוי לאי הגילוי וללא שניתן כל הסבר לפשר השיהוי - בבחינה הכוללת של הדברים אין להעתר לסעד המבוקש.