דחיית טענת מעורבות בעריכת צוואה והשפעה בלתי הוגנת
|
ת"ע בית משפט לעניני משפחה נצרת |
1801-02
6.2.2008 |
|
בפני : סארי ג'יוסי |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: 1. א.פ. 2. ה.נ. |
: 1. ל.כ. 2. יורשי המנוח ש.פ. 3. מ.פ. |
| פסק-דין | |
פתח דבר:
1. המנוחה גב' ב.פ. ז"ל (להלן:"המנוחה"), נולדה בשנת 1915 ונפטרה ב- 4.8.01, ולה חמישה ילדים. המנוחה הותירה אחריה צוואה בעדים מיום 10.3.93 (להלן: "הצוואה").
ביום 17.7.02 הוגשה לרשם לענייני ירושה בנצרת בקשה למתן צו קיום הצוואה; הבקשה הוגשה על ידי בתה גב' ה.נ., התובעת מס' 2 במקרה דנן, (להלן: "התובעת").
ביום 9.10.02 הגישה הגב' ל. כ., בתה של המנוחה (להלן:"הנתבעת"), התנגדות לבקשת צו הקיום.
ביום 3.10.02 הודיע ב"כ היועץ המשפטי לממשלה, כי אין בדעתו להתערב בהליכים.
2. לאחר הגשת ההתנגדות וכמצוות סעיף 67(א) לחוק הירושה, תשכ"ה-1965 (להלן:"חוק הירושה"), הועברו הבקשה וההתנגדות לה לדיון בבית משפט זה. כמו כן, בהתאם לתקנה 21 לתקנות הירושה, תשנ"ח- 1998 המבקשת נרשמה כתובעת ואילו המתנגדת נרשמה כנתבעת.
3. בצוואה הנחילה המנוחה את כלל עזבונה לחמשת ילדיה, אם כי בחלקים שונים. ואלה הם הזוכים על פי הצוואה:
א- התובע מס' 1- א.פ. התובעת מס' 2- ה.נ.,
ב- הנתבעת מס' 1- גב' ל.כ..
ג- הנתבע מס' 2- יורשי המנוח ש.פ. ז"ל שנפטר ביום 26.10.012: ח.פ., בת זוגתו, בנו -ז.פ., ובנותיו: ב', ע' ו-מ' .פ.
ד- הנתבעת מס' 3- מ.פ.
זה המקום לציין, כי הנתבעת מס' 1 (להלן: "הנתבעת") היא היחידה שהתנגדה לקיום הצוואה. שאר הנתבעים (נרשמו כנתבעים באופן פורמלי) לא הגישו התנגדות ואני רואה בהם כמסכימים לבקשת הקיום.
עובדות ברקע:
4. המנוחה נישאה למר ע.פ. ז"ל , והם התגוררו יחדיו בדירה הידועה כחלקה A גוש B בעיר X (להלן:"הדירה ב-X"). לבני הזוג נולדו חמישה ילדים, הצדדים בתיק דנן.
בשנת 1951 נפטר בעלה הראשון של המנוחה. בחלוף שנים ובשלהי שנת 1970 נישאה המנוחה למר ד.פ. ז"ל; לאחר מכן, עברה המנוחה להתגורר יחד בעלה בדירה הידועה כתת חלקה C חלקה D גוש E ב- Y (להלן:"הדירה ב-Y").
מאוחר יותר, נפטר גם בעלה השני של המנוחה, מר ד.פ. ז"ל.
5. המנוחה התגוררה בדירה בפתח תקווה עד שאושפזה בבית חולים "איכולוב" בעקבות אירוע מוחי בו לקתה. לאחר שהשתחררה המנוחה מבית החולים, היא התגוררה תחילה ולמשך מספר חודשים, אצל בתה התובעת, ולאחר מכן התגוררה, אם כי לתקופה קצרה, אצל בתה השנייה - הנתבעת.
6. לאחר מכן, ובמשך כשש וחצי שנים, שהתה המנוחה בבית האבות "מ" ב______, שם נשארה עד יומה האחרון.
משנפטרה המנוחה, ביקשה בתה הבכורה -התובעת לקיים את הצוואה, ואילו בתה השנייה- הנתבעת התנגדה לכך.
טענות הצדדים:
7. נימוקי ההתנגדות למתן צו לקיום הצוואה נסובו על שני צירים מרכזיים:
הציר הראשון עניינו בטענה, כי המנוחה חתמה על הצוואה בהיותה נתונה להשפעה בלתי הוגנת מצידם של התובעים ובעיקר מצידה של התובעת, ועל כן הצוואה בטלה במצוות סעיף 30(א) לחוק הירושה.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|