דחיית טענת טעות בהתנגדות לצוואה

1.         המבקשים, הזוכים על פי הצוואה, הגישו בקשה לקיום צוואת המנוח, ב.ל., מיום 23.9.09, שנפטר ביום 12.4.10 בהיותו בן 72 (להלן: "הצוואה"). אחות המנוח, הגישה התנגדות לקיום הצוואה ביום 17.1.11. המנוח התגורר בבית במושב ש. ונפטר ערירי ללא אישה וילדים והותיר אחריו אחים.

2.         עיקר המחלוקת בין הצדדים הינה לעניין פרשנות סעיפים 2 ו-5 לצוואה. האם כטענת המבקשים, המנוח התכוון להוריש להם כאנשים פרטיים, כספים ללא קשר ליתר הוראות הצוואה לענין המטרה הציבורית, או כטענת המתנגדת, המנוח  התכוון לייחד את כל רכושו, כולל הכספים שנוסחו בצוואה לטובת המבקשים, למטרה ציבורית, במסגרת הקדש, ע"י הקמת כפר אומנים או בית יתומים. המתנגדת מציינת שכל רצונה שכוונת המנוח, כפי שנרשמה בסעיפים 4-8 לצוואה, (לעניין המטרה הציבורית), תוגשם וכל נכסיו כולל הכספים, יוקדשו למטרות ציבוריות ולא יעברו למבקשים.

            המבקש פ. מונה למנהל עזבון בהחלטה מיום 5.10.11.

טענות המתנגדת

3.         המתנגדת הגישה ביום 17.2.11  בקשה לתיקון ההתנגדות לצוואה, בשל "תקלת הדפסה", שכתוצאה ממנה נשמט פרק מטענות ההתנגדות, לפיו הצוואה נערכה תוך ניצול מצוקת המנוח וכי הוראות הצוואה נעשו מחמת טעות בהתאם לסעיף 30(ב) לחוק הירושה ומהטעמים הבאים:

א.  מצב רגשי רפואי ונפשי קשה של המנוח, לצד אישיות שלא השכילה להתמודד עם עניינים משפטיים ובירוקרטים. לטענתה, ביום 23.8.09 התגלה אצל המנוח גידול סרטני. יום לפני עריכת הצוואה ביום 23.9.09, עבר המנוח בדיקות הכנה בבית חולים איכילוב לקראת ניתוח משמעותי. מצבו הרפואי והנפשי גרם לפגיעה ביכולתו לבחון ולבדוק את תקינות לשון הצוואה ביחס לסעיף 2 (העברת כספים למבקשים), ולשגיאה לכאורה בניסוח הסעיף העלול להתפרש בצורה סותרת, בניגוד לכוונתו.

ב. רצונו של המנוח, כפי שנמסר למתנגדת, היה כי כל  רכושו יוקדש למטרה ציבורית של הקמת כפר אומנים או בית יתומים.

ג.   המבקשים לא התכוונו לקיים את רצון המנוח, כפי שהובע בצוואתו, לעניין הקבורה וסידורי הקבורה ולא העבירו את הסכום בסך 2,500 ₪ למימון הוצאות הקבורה. הזנחת דירת המנוח בחיפה.

4.         לטענתה העברת כספים למבקשים, תמנע הפעלת המפעל ההתנדבותי במושב ש.

            הסעד המבוקש ע"י המתנגדת, ביטול הצוואה, או ביטול סעיף 2 לצוואה, תוך קביעה כי למנוח לא היתה כוונה להוריש למבקשים את כספיו. לקבלת אינדיקציה למשמעות הכלכלית של הסכסוך, הרי שבהתאם לפרטה שהוגשה ביום 30.3.12 ע"י המבקש המכהן כמנהל עזבון של המנוח, המדובר ב-483,000 ₪, נכון ליום 29.3.12.

5.         בסיכומיה הוסיפה המתנגדת עילות נוספות על עילת "הטעות" המעוגנת בסעיף 30 (ב) לחוק הירושה כדלהלן:

א. מעורבות ונוכחות של נהנה בעריכת צוואה – יש לראות במבקש פ. ובעד הצוואה עו"ד צ' (כיום רשם בכיר בבימ"ש השלום) שהינו חתנו, (להלן: עו"ד צ'.) בעלי קרבה משפחתית "כנהנה". שניהם נכחו בדירת עו"ד ס. אשר ערך את הצוואה, מבלי לציין בפניו את קרבתם המשפחתית. העתק הצוואה נשלח בבוקרו של יום ה-23.9.09 לעו"ד צ'.

ב. השפעה בלתי הוגנת- המנוח היה תלוי במבקשת 3, "כבעל נפש אומן", בהתמודדות עם בירוקרטיה, ממסד ואדמיניסטרציה.

המבקשים דוחים את טענות ההתנגדות ומבקשים לקיים את הצוואה כלשונה.

6.         בהחלטה מיום 10.4.13 מונה המומחה הפסיכיאטרי פרופ' קליין, שהתבקש להתייחס בחוות דעתו לשאלה, באם מצבו הרפואי והנפשי של המנוח, השפיע על יכולתו להבין את תוכן הצוואה והאם מצבו הרפואי והנפשי פגע בכושרו להבין את מהות הניסוחים בצוואה ולהביע את רצונו. חוות הדעת הוגשה ביום 10.1.14. (להלן:"חוות הדעת"). 

7.         המבקשים העידו לעצמם.

המתנגדת העידה לעצמה (מת/1 ו- מת/2 ותצהיר וסף מיום 12.2.12), וכן העיד אחי המנוח והמתנגדת- ד.ל. (מת/4). תצהירה של ת.א.  אושר ע"י המבקשים מבלי שנחקרה (מת/3)

כן העיד  כב' הרשם צ' שהיה עו"ד ועד במועד עריכת הצוואה (הוגשו תשובותיו לשאלון מיום 13.2.13 מת/5 ושאלות הבהרה מת/6).

דיון