דחיית טענות להחלת הסדר איזון משאבים ולכפייה ואיומים בעת חתימה על גט

1.             מונחת לפניי תביעת רכוש שהגיש מר מ.ע. (להלן: " התובע") כנגד אשתו לשעבר (להלן: " הנתבעת"). המחלוקת העיקרית בתביעה דנן נוגעת לטענת התובע כי במהלך חייהם המשותפים קיבלה הנתבעת לידיה סך של  50,000$ (להלן: " הרכוש"), וכי מגיע לו מחצית מן הסכום האמור על פירותיו.

2.             כאן המקום לציין, כי ברקע תביעה זו עמדו שתי תביעות נוספות, האחת תביעת מזונות נגד האב (התובע דידן) שהגישו ילדי בני הזוג באמצעות אימם (הנתבעת בתיק זה), ו השנייה תביעה להסדרי ראייה שהגיש התובע. התביעה הראשונה התקבלה ביום 12.11.2006, והתובע חזר בו מן התביעה השנייה.

רקע כללי

3.             התובע והנתבעת נישאו זה לזו כדמו"י ביום ט"ו תמוז התשמ"ד בישראל, בהיותם בני 24 ו-17 בהתאמה. ביום 28.5.85 נישאו בני הזוג בשנית בנישואין אזרחיים במקסיקו, אז ערכו גם הסכם נישואין בו הצהירו על הפרדה רכושית. בני הזוג חזרו לחיות בישראל עד שנת 1998 ולאחר מכן חיו במקסיקו עד שנת 2004. בין לבין, בתקופת מגוריהם בארץ, נסעו בני הזוג למקסיקו, לצורך לידת ארבעת ילדיהם. כאשר המשפחה גרה בארץ, התובע למד בכולל, וזה היה עיקר עיסוקו. כאשר עברו למקסיקו, הנתבעת עבדה כמורה, והתובע לימד תורה בתמורה לשכר סמלי, ומדי פעם השתכר ממכירת מזוזות, תפילין וספרי קודש. עיקר הכנסת המשפחה בארץ ובחו"ל באה מתמיכה כספית מאבי התובע ז"ל.

4.             בעוד שלטענת התובע הוא חי עם רעייתו בזוגיות שידעה "עליות ומורדות ככל זוג אחר", טענה האישה כי חייהם כזוג וכמשפחה "היו גיהינום עלי אדמות", והיוו עבורה מסכת ארוכה של התעללות פיזית, נפשית, מילולית וכלכלית מצד התובע. לבסוף, לאחר ניסיונות "לשלום בית", בני הזוג התגרשו זו מזה ביום 23.6.04 בבית הדין הרבני בירושלים, לאחר שחתמו על הסכם גירושין, לפיו: הילדים יישארו במשמרתה של האם, הנתבעת ויתרה על כתובתה, ושני הצדדים התחייבו שלא לפנות לערכאות. 

5.             תמצית טענות התובע

א.             בשנת 1995 פנה אל התובע מר ס' ז"ל, שהיה בזמנו איש עסקים אמיד ומוכר בקהילה היהודית במקסיקו סיטי, בבקשה שהתובע ידאג לו לכל הסידורים לעריכת טקס בר מצווה לבנו. במועד האירוע, בעת שמר ס' הגיע לארץ, התוודע התובע לעיסוקיו של ס', וביקש ממנו כי ישקיע עבורו כספים, והאחרון הסכים לכך. מספר שנים לאחר מכן, מסר התובע לידי מר אלברט סוטון סך של 85,000$, כספים שלטענת התובע הצטברו מסך של 50,000$ שהגיעו לידיו במתנה מאביו.

ב.             בשנת 2000 לערך פנה התובע למר ס' והתעניין במצב השקעתו, והוא נענה כי היא עומדת על סך 230,000$. מאז, יחסיהם של מר ס' ושל התובע עלו על שרטון. לפיכך, לטענתו, ביקשה הנתבעת ממנו שיעביר את הכסף על שמה, כך שמר ס' ימשיך לטפל בתיק כראוי עד אשר יצטבר סכום ניכר שממנו יוכלו לרכוש דירה בישראל. התובע ניאות להצעה, ולטענתו, נציגיו של מר ס' הגיעו לביתו עם מסמכים עליהם חתם, אולם הוא אינו יודע על מה חתם בדיוק. בכל אופן, ביום 15.10.02 העביר התובע על שמה של הנתבעת את הסכום שהיה מופקד בחשבונו.

ג.               לימים, התגלה לתובע מסמך שכתב מר ס' לנתבעת, כאשר חציו העליון קרוע וחסר, ולטענתו, מחלקו הנותר ניתן להסיק כי הנתבעת מחזיקה סכום של מאות אלפי דולר ארה"ב מכספי התובע. זה לשונו בתרגום חופשי מספרדית:

גברתי היפה. זו היתרה שלך עד היום. הכל במזומן. חסר עדין משהו, בשביל שתקני את ביתך. בחיבוק

          כאמור, הכספים הללו שהושקעו אצל מר ס' הם כספים שקיבל התובע במתנה מאביו ז"ל, ועל כן טוען התובע כי הם ופירותיהם הינם רכושו הבלעדי. למצער, מדובר ברכוש משותף של הצדדים אשר הצטבר במהלך נישואיהם, ואין כל נפקות לרישומם על שם הנתבעת, אשר נעשה באופן פורמאלי בלבד.

ד.             מוסיף התובע וטוען כי משנישאו הצדדים ביום 15.7.84 בישראל, יש להחיל עליהם את סעיף 5(א)(1) לחוק יחסי ממון, התשל"ג-1973 (להלן: " חוק יחסי ממון"), לפיו, "נכסים שהיו להם ערב הנישואין או שקיבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין" אינם בר-איזון ולפיכך, לטענתו, הוא זכאי לבעלות מלאה על סכום של 50,000$ על פירותיו. כמו כן זכאי התובע לאיזון משאבים, דהיינו למחצית יתרת הרכוש הנמצאת ברשותה ו/או הרשום על שם הנתבעת.

6.             תמצית טענות הנתבעת

א.             דין התביעה להידחות ולו בשל השיהוי בהעלאת הטענות שנטענו בה. התובע לא טען, לא במהלך נישואיהם, לא בסמוך לגט, לא במועד החתימה על הסכם הגירושין ואף לא לאחר מכן, שהנתבעת חייבת לו כספים כלשהם. בהסכם הגירושין התחייבו הצדדים שלא לפנות  לערכאות, ומכאן נלמד כי אין להם תביעות האחד כנגד השנייה.

ב.             הסיבה לגירושין הייתה בשל העובדה כי במשך שנים רבות התעלל התובע באופן סדיסטי בה ובילדיה, ומשכלו כל הקיצים, והנתבעת בחרה להיפרד ממנו ולנסות לשקם את חייה, החל התובע להתעמר בה, ובין היתר על ידי הגשת תביעה זו.

ג.               בחודש אוקטובר 2002, בעודם נשואים, הנתבעת גילתה כי בנוסף לדפוסי התנהגותו המתוארים בכתב התביעה, מקיים התובע מערכת יחסים "דיסקרטית" עם נשים זרות באינטרנט, ועל כן פנתה אליו שוב וביקשה ממנו לסיים את חיי נישואיהם. בשלב זה, התובע ניסה לשכנע אותה להמשיך לחיות עימו, וסיפר לה כי יש בבעלותו תיק השקעות ששוויו 37,000$ המנוהל על ידי מר אלברט סוטון, וביקש להעבירו לנתבעת במתנה בתמורה להסכמתה לתת סיכוי אחרון לחיי הנישואין שלהם. הנתבעת, שבמהלך כל עשרים שנות נישואיה נושלה מכל רכוש, הסכימה לכך, וביום 15.10.02 התובע הורה לאלברט סוטון להעביר את מלוא האחזקות בחשבונו לבעלות הנתבעת לחשבון חדש שנפתח על שמה לצורך כך. בניגוד להבטחותיו, התובע לא שינה את דפוס התנהגותו, והצדדים התגרשו ביום 23.4.04, כשנתיים לאחר העברת התיק על שמה. מר ס' הסכים להשגיח על ניהול תיק המניות אשר נוהל כל אותה העת ע"י מר סוטון, ולנתבעת לא היה "יד ורגל" בניהול התיק.

ד.             התובע לא הציג כל ראיה  בדבר הסכום הראשוני אשר השקיע בתיק המניות ומעולם לא הוסכם בין הצדדים כי היא תחזיק בתיק המניות כשליחה של התובע ו/או בנאמנות עבורו. כמו כן, התובע אף לא התעניין בנעשה בחשבונו במיוחד לאחר העברתו על שם הנתבעת, דבר המעיד אף הוא כי התובע ידע היטב כי הנכסים בחשבון כבר אינם שלו. גם אלמלא המתנה, יש לדחות את התביעה בשל הסכם הפרדת הרכוש אשר הצדדים חתמו עליו במקסיקו ביום 28.5.85 ואשר התנהלו על פיו במהלך כל חיי נישואיהם.

ה.             על התביעה להידחות ממילא בשל התרסקות חשבון המניות, מאחר שבמהלך המסחר בו, ירד לטמיון מלוא החשבון. כמו כן, התובע אף לא הוכיח את שווי הנכסים בחשבון נכון למועד מתן הגט.

ו.               לסיכום טוענת הנתבעת, שהתובע גרר אותה ואת משפחתה לסאגה ארוכה וסבוכה בלא כל בסיס ועל לא עוול בכפה, ממניעים פסולים ומשיקולים זרים, אשר גרמו לה להוצאות כספיות רבות (לשלם למומחים חשבונאיים, חוקרים פרטיים, חקירות וכיוצא בזה). לאור כל זאת, מבקשת הנתבעת לפסוק נגד התובע הוצאות לדוגמה.