דחיית טענה לפגיעה מינית בבת לאחר דיון מעמיק וירידה לפרטים

הנדון: דחיית טענה לפגיעה מינית בבת, לאחר דיון מעמיק וירידה לפרטים

החלטה

בפנינו תיק להחזקת ילדים.

כיום, טוען ב"כ האב: תקופה ארוכה לא התקיים דיון, התקבלה בעבר החלטה להשבת הסדרי שהות באמצעות מתאם הורי. האם מכפישה את האב בכל דרך, בית הדין הגדול שאל את האם מדוע האב לא רואה את הילדים, והיא אמרה בגלל תפוח וקולה. יש לנו תמלול ושיחות עם המתאם ההורי, שאומר לאב שהפגישות מצוינות ואין תלונות מצד האם. בחודש ספטמבר, האם מגישה בקשה לצו הגנה בטענה קשה לאונס. בתיקים אחרים יש קביעה, שטענה כזו לא נגמרת בבית הדין. אין לה חיזוק, המשטרה ועו"ס לחוק נוער לא הגישו, המשטרה לא מצאה לנכון לתת צו הרחקה. עברו כבר כמה חודשים, ואין כלום אחרי התלונה, האב לא עצור, זו תלונת סרק. הבת עצמה כתבה לאב שבקשו מהאם לשקר והיא מצטערת. עבר זמן, האם רצתה שהוא יראה בכלל את הילדים, ובית הדין החליט שיש חשש לניכור הורי חמור.

מוסיף ב"כ האב: מבקשים שבית הדין ייעשה שימוש להסרת הפיקוח והרחבת המשמורת. האם טענה שהאב אנס, אך יש דוחות הגורמים המטפלים. ביום 10.2 רשמה הגב' שוורץ כי המפגשים סדירים והילדים מתרגשים להגיע למפגשים. ועוד (מקריא). אם היה שמץ של אמת בתלונת האם, אמרה השופטת שילד שפוגעים בו לא מדבר, וכל שכן שלא יכול לפגוש באב, בתיק זה הקשר הוא נפלא והמוטיבציה של האב היא גבוהה. לא היה מקום לתלונה כזו. אבקש לעשות כפי שעשו באשקלון. יש לעשות סנקציה, היא מסכנת את כל הילדים, בכך שבאה בכזה טיעון לבית הדין. אין לה בתיק כל ממצא רפואי. אין כל הליך חקירתי או פלילי. האב כופר בטענה זו. המתאם הורי מלווה את ההסדרים. גם התלונה על החטיפה, שהילדה ברחה אליו, גם היא נסגרה. לכן הגיש עוד תלונה. האב מברך על חוות דעת על הסדרי השהות, אך זה קשה לשלם כספים כל פגישה ושברקע מרחפות טענות קשות. בית הדין ער לניכור הורי שבתיק זה. היא הגישה ערעור לבית הדין הגדול, אך לא הפקידה אפילו 5000 ש"ח. לא היה מקום להגשת הערעור. גם נמחק לה הערעור. האם עושה מלחמת התשה כנגד האב ועושה שימוש בכלי המכוער ביותר שאפשר. פדופיליה כנגד הילדה של עצמו. בית משפט קבע שהרף להוכיח טענה זו הוא גבוה בעשרות מונים. החוקר אמר לאב שהוא מרחם עליו. עשרות תלונות הוגשו עליו והן נסגרו. האם בקשה בתחילה את הצו בבית משפט, והשופט אמר שיש עילה לדחות את הצו כי הסמכות לבית הדין, אך היא מנסה לעקוף.

הוגשה החלטת בית משפט מיום 9.9.21, שם רשם השופט כי המבקשת יכלה לפנות לבית הדין ו"לכאורה די באמור היה די למחוק את בקשתה וכו'".

מוסיף ב"כ האב: בטענה לפגיעה מינית לקטין, יש להתחיל עם רופא מומחה שהוא זה שפונה למשטרה, ואין בתיק. אין תולדה לחקירה שלו במשטרה, לא נמשך ההליך. נבקש שבית הדין יבטל את הפיקוח. יש גם הקלטות, שמספר חודשים לפני התלונה, היא מנהלת שיחות אינטימיות עם האב וקונה לו מתנות. מדובר באם שלא בוחלת באמצעים, היא מטרטרת את האב ואולי זה פרויקט חיה. בבית היא מדברת אתו בלשון רכה מאוד.

ומוסיף ב"כ האב: הילדים מסכנים, יש לאב קשר נפלא עם הבת. יש לדחות את בקשת האם עם התראה, לגרום לה לחשב מסלול מחדש. להבין את חשיבות האב בחיי הילדים. בחו"ד רשום שהילדים מחוברים לאב ומתרגשים אתו. אין מקום לצו הגנה. ויש לבטלו, ויש להשית על האם הוצאות לדוגמה, שכר טרחת האב כ-30,000 ש"ח מינימום. למעלה מחצי שנה לא מגיע לה מזונות, כי היא הורה מנכר. האב בהסדר עם הוצל"פ באשר למזונות.

האם עצמה מגיבה לבית הדין לשאלה באשר לתלונות שלה כנגד האב: הבת שבגיל 11, בית הדין נתן אפשרות לפיקוח, הבת חזרה עם התפרצויות, וחשבתי זה הסתות, כי הוא לפעמים לא שומר על הלשון שלו. עלו ספקולציות של אנשים מסביב, לא דיווחתי לרווחה כי רציתי לשמור על הבת, אמרו לי לשמור על הבת, אמרתי למתאם שאני צריכה לראות חיבוק של אבא יותר מדי, לפי שנה וחצי, ראיתי שהאב מחבק את הבת. לא ראיתי לנכון לבוא לבית הדין. לא יכולתי לקחת על עצמי. אני מפחדת להיענש. המשכתי תמיד לתת. הילדה סיפרה כשחזרה מאם האב, חזרה מתפרצת. באותו לילה היא אומרת לי שיש לה ולאבא סודות. אני במלחמת הישרדות. ואני הלכתי לישון, היא לא אמרה לי מה הסוד. למחרת, מישהו אמר לי שקורה פה משהו וזה לא נורמלי. הבת סיפרה למישהי שהייתה אצלי בבית, היא סיפרה לה [...] לי הבת לא סיפרה בחיים [...] הם יצאו מהחדר, ואותה אישה אמרה לבת "תספרי לאמא", והבת לא סיפרה, ואותה אישה אמרה ליד הבת ש"אבא שלה נוגע בה ומקיים יחסים כמו גבר ואישה". אמרתי אז לבת, שתגיד שלאותה אישה שזה לא נכון. עד היום אני לא מדברת על זה עם אף אחד. אמרתי לבת, והיא סיפרה לי שהיא ואבא [...] לא זוכרת את המילים [...] ש"אבא שוכב עלי" ושאלתי האם זה עם בגדים, והיא אמרה לי שזה "עם בגדים". כשהבת הייתה אתי בחדר, גם אותה אישה הייתה בחדר. שאלתי את הבת האם זה היה כשהוא היה שיכור, והיא ענתה לי שכן. אותה אישה אמרה לי שהיא חייבת לדווח למשטרה, והלכתי איתה למשטרה. אחד המפקחים (לא רוצה לומר את שמו) אמר לי שאני אשמור על הילדים שלי, ולא הבנתי למה. הבעל מחפש קשר אתי. הוא בא אלי עכשיו שיכור.

האם מסכמת מה גרם לה לחשוב שהאב פוגע מינית בבת: שהיא חזרה עם הלבנים, שהיו מלאים בלבן. קרוב לבת מצוה, ולא התייחסתי. לא יודעת מה זה קשור, אולי התחככו. גם שהבת מתפרצת אלי. היחסים הן האב לבת, משהו לא הגיוני. הבת סיפרה לאישה שישבה אתה בחדר. אני מתבססת על רצף של דברים שנאמרו. אולי קשורים, כגון התפרצויות של הבת. אני מתבססת על כל הרצף. לא יודעת אם אדע אי פעם אם זה היה. אך הוא מפר צו הרחקה ובא שיכור. אז אולי כשהוא היה שיכור הוא לא שם לב ונגע בבת. הלכתי לראות חיבוקים והחום הזה, וראיתי שזה חיבוק אבהי. זה לפני שנתיים. מאז הוא מעשן ושיכור. אני לא הייתי עם האישה ועם הבת בחדר, האישה הגישה תלונה על מה שהיא שמעה, ואני לא הייתי איתם, אז לא אוכל לספר מה היא אמרה לאותה אישה. אם העליתי כזו טענה, זה אומר שיש לה ביסוס. לקחתי את הבת לבדיקה להדסה עין כרם, למיון לנפגעות לאלימות מינית, ואמרה לי שאסור לה לכתוב ממצאים.

מציגה האם את מכתב הרופאה במיון, מיום 5.9.21, שם נרשם: "לדברי האמא (ללא נוכחות הילדה) – הייתה אישה מוכה, האבא מקיים יחסי מין מלאים עם הילדה תוך כדי שכרות". למעשה, אין המלצה הנוגעת או המצביעה על חשש פגיעה מינית.

האם נשאלת, הרי בפנינו אמרה אחרת מאשר אמרה לרופאה בבית חולים, לא טענה שהאב מקיים יחסי מין מלאים עם הבת, והטענה החמורה ביותר שלה הייתה שהאב שכב על הבת עם בגדים, והאם מגיבה: כך הבת סיפרה לאותה אישה. לא שמעתי מהבת כך בעצמי, רק מה שהיא סיפרה לאותה אישה. זה הספיק לי כדי שלא לעשות בדיקות.

מוסיפה האם: אחרי חקירת ילדים, שלחו את הבת לרופא משפטי. חוקרי ילדים הגיעו לבית ספר בהפתעה, והבת הייתה עצבנית. ואמרה שהיא לא מספרת לנו שום דבר יותר. הם חקרו גם את הקטנה בלי להודיע לי. המשטרה אמרה שהקטנה ראתה הכול, ולכן חקרו אותה.

מציגה האם מכתב מרופא משפטי, מיום 23.12.10, שם נרשם: "לדברי האמא – הילדה הייתה בביקור אצל אביה לפני כ 20 יום, לדברי הבת, אבא נגע בה".

בית הדין הקשה, מהיכן באה הטענה "אבא נגע בה", שהרי בפנינו לא טענה כך? כן הקשה, שהרי בבית חולים טענה שהאב קיים יחסי מין מלאים עם הבת?

מגיבה האם: המשטרה פנתה לרופא המשפטי. אני הבאתי את הילדה. אך לא דיברו אתי. הרופא רק בודק, לא חוקר את הבת. מה שנרשם לעיל, זה בקבלה. שם נרשם רק שהאב נגע בה. בקבלה לא סיפרתי מה התלונה. זו לא רופאה שקבלה אותי.

למעשה, תגובתה לא שכנעה את בית הדין כי אין פה שינוי גרסה.

האם נשאלת: האם היה עוד אירוע שהאב פגע בבת או שהחשיד אותה בכך?