דחיית התנגדות לצוואה ומתן צו לקיום צוואה

רקע ותמצית הטענות

1.      עניינו של פסק הדין בקשת המבקש לקיום צוואת המנוחה ע.ש  ז"ל (להלן: "המנוחה") מיום 11.11.04 שהינה צוואה בעדים (להלן: "הצוואה"). המנוחה היתה עו"ד במקצועה ועבדה כיועצת משפטית ב-       . המנוחה נפטרה ביום 7.1.05 בגיל 57, גרושה וללא ילדים, בעקבות מחלת סרטן קשה בה חלתה.    
המבקש הינו הגרוש של המנוחה (להלן: "המבקש"). המתנגדות הינן אמה ואחותה של המנוחה. (להלן: "המתנגדות").

2.      המתנגדות לצוואה, האחות והאם, מסרבות להשלים עם העובדה שהמנוחה הדירה אותן מהצוואה וחילקה נכסיה בעיקר לחברים ולדודים ולפיכך הגישו התנגדותן.

         בהתנגדותן מעלות המתנגדות, בין היתר, את הטענות הבאות:

א. המנוחה לא היתה כשירה לצוות מחמת מחלתה, לא הבינה את משמעות הצוואה
      ולא ידעה את היקף רכושה.    
ב.   השפעה בלתי הוגנת של זוכי הצוואה או מי מהם על המנוחה.     
ג.    מעורבות ונטילת חלק בעריכת הצוואה ע"י הזוכים או מי מהם. 
ד. פגמים צורניים בצוואה בהתייחס לתאריך חתימת הצוואה, באופן המעביר את נטל
       ההוכחה למבקש.

3.      מבקש קיום הצוואה, מר י.ש., הינו אחד הזוכים בצוואה. המבקש טוען להעדר עילה להתנגדות. ההתנגדות נובעת מכעס ועלבון של המתנגדות על כך שהמנוחה באה איתן חשבון על התנהגותן, במסגרת הצוואה. הפתיח לצוואה מנומק ומסביר את הסיבה "להדרתן". החלטת בית המשפט מיום 4.3.07, קבעה כי ההתנגדות תתמקד במצב הרפואי של המנוחה, כשירותה  ואי יכולתה להבין את תוכן הצוואה בלבד. לטענתו, לאור החלטת בית המשפט, יש להכריע אם במועד חתימת הצוואה, יכולה היתה המנוחה להבין את טיבה של הצוואה ולא לדון בטענות האחרות המהוות הרחבת חזית.

4.      תהליך עריכת הצוואה נמשך חודשים רבים מקיץ 2004. נערכו מספר פגישות בין המנוחה ועורכת הצוואה עו"ד ר.ב.א., אשר ערכה מספר רב של טיוטות שהראשונה מהן נושאת את התאריך של 9.8.04 (א/3)וזאת טרם לחתימה הסופית על הצוואה מיום 11.11.04.

5.       במסגרת ההוכחות ולבקשת הצדדים מונו בתיק שני מומחים.

מומחה פסיכאטרי- פרופ' וייל אשר הגיש חוות דעתו מיום 6.7.06, לעניין כשרות המנוחה לצוות( סומנה ח/5). 

מומחה גרפולוגי - מר יונתן נפתלי  לעניין חתימות המנוחה על הצוואה ועל הסכמים עם העיריה, אשר הגיש חוות דעתו מיום 24.11.08 (סומנה ח/1).

תמצית טענות הצדדים

 כשרות המנוחה לצוות

6.         לטענת המתנגדות  - במועד חתימת הצוואה, המנוחה סבלה ממחלת הסרטן עם גרורות בראש, בכבד ובעצמות. היתה מרותקת למיטה, ראייתה חלושה, שמיעתה כבדה  וסובלת מבעיות בתחום הנפשי. ברקע הפרעת חרדה והפרעת אישיות גבולית. המנוחה סבלה כאבים חזקים מרבית שעות היממה, הייתה סיעודית וטופלה בתרופות נרקוטיות: פרוקסט דורוג'סיק  ובמריחואנה, בשל מחלת הסרטן שהתפשטה בגופה. לטענתן השימוש בתרופה פרוקסט החל כבר ביום 21.9.04. כושר שיפוטה של המנוחה היה לקוי עקב שימוש בתרופות נרקוטיות. המנוחה סבלה מבעיות נפשיות  שהשפיעו על כושר החלטתה. המנוחה פונתה ביום 6.12.04 להוספיס "נ.ה" שם שהתה חודש ימים, עד פטירתה, כאשר רוב הזמן היתה מחוסרת הכרה.