דחיית הודעה לצד שלישי שהגישה המדינה נגד עמונה אגודה שיתופית חקלאית להתיישבות קהילתית

בהתאם להסכם פשרה שנחתם בין הנתבעת (להלן גם – המדינה) לבין התובעים, הטוענים לזכויות בעלות במקרקעין שעליהם נבנה המאחז "עמונה" (להלן גם – המאחז או עמונה), שאושר בפסק-דין, שילמה המדינה לכל התובעים יחד פיצויים בסכום כולל של 300,000 ₪, הכולל גם את שכר-טרחת באי-כוחם ואת הוצאות המשפט שהוציאו. בהודעה לצד שלישי (להלן גם – ההודעה) שהגישה המדינה נגד עמונה אגודה שיתופית חקלאית להתיישבות קהילתית בע"מ (להלן גם – האגודה), טענה המדינה, כי אם תחויב לשלם לתובעים פיצויים, כי אז יהיה על האגודה לשפותה ולשלם לה את הסכום שבו תחויב, כולו או חלקו.

משהסתיימה התביעה העיקרית בפסק-דין הנותן תוקף להסכם הפשרה האמור, נותרו להכרעה המחלוקות העולות במסגרת ההודעה לצד השלישי. במחלוקות אלו עוסק פסק-דין זה.

א.עיקרי העובדות הרלוונטיות

רקע, עיקרי הטענות בכתבי הטענות ותמצית ההליכים בתביעה הנדונה 

2.פרשת המאחז "עמונה" המצוי באזור יהודה ושומרון (סמוך לישוב עפרה), העסיקה, ומעסיקה את בתי המשפט על ערכאותיהן השונות, זה שנים רבות והליכים לא מעטים בעניינה עודם תלויים ועומדים גם בימים אלו בערכאות השונות. הליכים אלו כוללים עתירות לבג"ץ ותביעות רבות אחרות המתנהלות בין השאר, בבית המשפט המחוזי בירושלים ובבית משפט זה, שעניינן גם בשאלות הנוגעות לקביעת הזכויות במקרקעין שבהם נבנה המאחז עמונה.

סקירה של עיקרי ההליכים האמורים ובהם גם התביעה הנדונה, מובאת בפסק-דינו של כבוד נשיא בית המשפט העליון (דאז), א' גרוניס, שניתן לפני כארבעה חודשים בעניין בג"ץ 9949/08 מרים חסן נ' שר הביטחון (25.12.2014) (להלן – בג"ץ חסן) (שם, בעיקר פסקאות 7-1).

תמציתם של כל אותם הליכים רבים היא בכך שעל-פי הנטען במסגרתם, עמונה הוקם על אדמות פרטיות של פלסטינים וכי הבניה בו, הכוללת מבני קבע ומבנים יבילים שברובם משמשים למגורים, ואשר חוברו לתשתיות חשמל, מים וביוב, נבנו שלא כדין על קרקעות פרטיות מוסדרות מבלי שניתנו היתרי בניה כדין לבנייתם. במהלך השנים, הוצאו צווי הריסה להריסת מבנים אלו, כולם או חלקם, אשר בעיקרם ולמעט מספר מועט של צווים, לא בוצעו. צווי ההריסה שבוצעו, בוצעו רק בעקבות עתירות שהוגשו לבג"ץ מאז שנת 2005. לצד זה, מתנהלים הליכים שונים שעניינם במחלוקות הקשורות בשאלות הבעלות על הזכויות במקרקעין שעליהם נבנה עמונה, הליכים לפירוק שיתוף בחלק מהחלקות שעליהן נבנה ועוד כהנה וכהנה הליכים.

גם במסגרת בג"ץ חסן התנהלו הליכים רבים וניתנו החלטות רבות במהלך השנים ובסופו של דבר, בפסק הדין שניתן בעניינו לאחרונה, לפני כארבעה חודשים, קבע בית המשפט כי הצו על תנאי שניתן עוד ביום 5.5.2010 יהפוך לצו מוחלט ובהתאם לכך על המדינה "לפעול למימוש צווי ההריסה לכל המבנים במתחם היישוב (כפי שהתחייבו לעשות)" וזאת תוך שנתיים מיום מתן פסק הדין (שם, פסקה 18).

3.לצד העתירות לבג"ץ ולהליכים האחרים שמתנהלים כאמור בעניין עמונה, הוגשה התביעה הנדונה ביום 31.12.2008. את התביעה הגישו חלק מהעותרים בבג"ץ חסן, הטוענים כאמור, כי הם בעלי הזכויות במקרקעין שעליהם נבנה עמונה. בתביעה זו עתרו לחייב את המדינה לפצות אותם על נזקיהם הממוניים ועל נזקיהם הלא ממוניים אשר לטענתם, נגרמו להם לנוכח מעשי המדינה ומחדליה בכך שאיפשרה את בניית המאחז עוד בשנת 1995 ובכך שמאז בנייתו, נמנעה מלפנות אותו. התובעים אמדו את נזקיהם בסכום כולל של 3,350,000 ₪, אך משיקולי סכום האגרה המתחייב מהגשת התביעה, העמידו את הסכום הנתבע על סך של 1,500,000 ₪.