דחיית בר"ע של אם בעניין מזונות קטינים כאשר ההורים עדיין מתגוררים יחד תחת קורת גג אחת

1.         בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בקריות (כב' השופטת ש' היימן) מיום 29/10/14 בתמ"ש 670-10-14 שניתנה בבקשת המבקשת לחייב המשיב במזונות זמניים עבור שני ילדיהם הקטינים-י' יליד 8/2011 ו-א' יליד 5/2014 (להלן: "ההחלטה").

2.         ההחלטה ניתנה במסגרת תביעת מזונות שהגישה המבקשת כנגד בעלה המשיב ביום 1/10/14            . באותו יום הגישה המבקשת שתי תביעות נוספות, האחת לפירוק שיתוף ואיזון משאבים והשנייה למשמורת על הקטינים.

3.         המבקשת והמשיב נישאו זה לזו כדמו"י ב-7/2007 ומנישואיהם נולדו שני הקטינים. על אף המשבר שפקד את חיי הזוגיות, ממשיכים בני הזוג להתגורר יחד, תחת קורת גג אחת בדירה שבבעלותם המשותפת והנקיה ממשכנתא.

4.         בהחלטה שניתנה על יסוד כתבי הטענות, הורה בית משפט קמא לצדדים לשאת שווה בשווה בהוצאות הבית השוטפות: ארנונה, מים וביוב, חשמל וגז, אגרת טלוויזיה בהתאם לקבלות; כי קצבת הילדים המשולמת על ידי המל"ל עבור הקטינים תשולם למבקשת בנוסף לדמי המזונות וכי החל ממועד הגשת התביעה הצדדים יישאו, אף כאן שווה בשווה ביניהם, בהוצאות רפואיות חריגות מכל מין וסוג שהוא אשר אינן מכוסות על ידי הביטוח הרפואי. כך גם יישאו שווה בשווה בהוצאות החינוך – גן, צהרון, ומטפלת בהיקף שהיה עד להגשת התביעה, הכל כפוף לקבלות או להצהרת המטפלת על גובה ההוצאה.

5.         עיקר השגותיה של המבקשת מופנות כנגד אי פסיקת מזונות לטובת הילדים אשר ישולמו לידיה וזאת בגין כלכלה, ביגוד והנעלה, והוצאות שוטפות אחרות שזכרן לא עלה בגדרי ההחלטה, ותשלומם וסיפוקם לא הוסדר בה. בהקשר זה טוענת המבקשת, כי על בית המשפט היה לפסוק לטובת כל אחד מהילדים מזונות בסך של 1,400 ₪ שיושתו על אביהם, זאת בנוסף להוצאות המדור ומחצית מהוצאות חינוך ומהוצאות רפואיות חריגות.

            לטענתה, ההחלטה פוטרת את המשיב מתשלום מזונות עבור ילדיו, והכיצד יתכן הדבר נוכח הוראות הדין האישי – העברי המקים חבות אבסולוטית על האב לשאת במזונות ילדיו בגילאים אלה.

6.         לאחר שעיינתי בבקשה, סברתי כי היא מצריכה תשובה. המשיב נתבקש להתייחס לשאלה הכיצד ההחלטה מסדירה את סיפוק הצרכים הבסיסיים של הילדים – מזון, ביגוד, וכיוצא בזה, זאת להבדיל משאר ההוצאות והצרכים שהוסדרו במסגרת ההחלטה.

7.         משהוגשה התשובה, זומנו הצדדים לדיון לפני והשלימו את טיעוניהם.

            במהלך הדיון שלפני התברר כי שני הצדדים תמימי דעים כי מגורים אלה, בצילו של אותו סכסוך, אינם מיטיבים עם איש מהם וגם לא עם הילדים. נוכח כך, שניהם קבלו את הצעת בית המשפט מאותו דיון, כי הגיעה העת לפרק את השיתוף בדירה על דרך מכירתה. הסכמה זו קבלה תוקף של החלטה, וטוב יעשו הצדדים אם יזדרזו ויפעלו למימושה.

            לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, עיינתי בהחלטת בית המשפט ובכתבי הטענות השונים, אני מחליט לדחות את הבקשה.