דחיית בקשתו של מהנדס להימנע מהרשעתו בגין עבירת מין באינטרנט

החלטה

שחר פטורי, יליד 1971 (להלן: " הנאשם") מואשם שבחודשים נובמבר-דצמבר 2007 ניסה  להטריד מינית קטינה מתחת לגיל 15, עבירה לפי סעיפים 3(א)(6)(א)+ 5(א) לחוק מניעת הטרדה מינית, התשנ"ח - 1998 ביחד עם סעיף 25 לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

לשם הבהירות ייאמר, שהעבירה התגלתה כתוצאה מפעילותם של עובדי ערוץ 10, שחשפו,  באותה עת, שמונה עשר חשודים, שהנאשם הוא אחד מהם.

במסגרת הסדר טיעון, הנאשם הודה שבתקופה הנקובה בכתב האישום, שוחח בצ'אטים אינטרנטיים וב- ICQ עם מרים מיכאלי, תחקרינית ערוץ 10, שכונתה "סיוונוש13". בשיחות אלה הוא הציג את עצמו כרווק בן 29, והשתמש בין היתר, בכינוי, "חרמן לצעירה". הנאשם שלח מסרים בעלי תוכן מיני בוטה, המפורטים בכתב האישום, בחושבו שמקבלת אותם קטינה בת שלוש עשרה.

על פי ההסדר, קודם להרשעה, הוזמן תסקיר משירות המבחן בעניינו של הנאשם, הגם שהתביעה הצהירה שתעמוד על הרשעת הנאשם.

שירות המבחן - הכין בעניינו של הנאשם שני תסקירים , בהם נדרש, כמקובל, לנסיבותיו האישיות. הנאשם, רווק בן 38, בוגר שתיים עשרה שנות לימוד, שירת שירות צבאי מלא, סיים תואר אקדמי במדעי המחשב, עובד כמהנדס תוכנה בחברת הייטק. 

שירות המבחן התייחס לאישיותו של הנאשם שמתפקד באופן נורמטיבי חרף דימוי עצמי נמוך וחוסר בטחון עצמי. השירות התרשם שאין לנאשם משיכה מינית לקטינות ואת העבירה המיוחסת לו עבר כדרך לפורקן מיני על רקע קשייו ליצור קשרים אינטימיים עם בנות זוג. לקצינת המבחן אמר הנאשם, שלא היתה לו שום כוונה לחרוג מהקשר האינטרנט וליצור או לנסות ליצור קשר אישי שמעבר לוירטואלי.

הנאשם שולב בקבוצה טיפולית ייעודית לעברייני מין, התייחס באחריות להליך הטיפולי, התייצב למפגשים, שיתף פעולה באופן רציני ומלא.

שירות המבחן התרשם שהנאשם הבין את חומרת מעשיו וכיום הוא מודע לבעייתיות שהביאה אותו לביצוע העבירה והמליץ להימנע מהרשעה לנוכח ההשלכות האפשריות על המשך תפקודו התעסוקתי בהווה ובעתיד כמהנדס תוכנה. השירות ממליץ להסתפק בעבודות של"צ, תוך העמדת הנאשם במבחן לתקופה של שנה.

התובעת,עו"ד קהן-מור, בקשה לדחות את המלצת שירות המבחן לנוכח נסיבותיה החמורות של העבירה עליהן עמדה בהרחבה, תוך הדגשת העובדה שמבחינת הנאשם המשוחחת היתה קטינה בת 13. לדעתה סיום ההליך ללא הרשעה יפגע באופן בלתי מידתי באינטרס הציבורי, שבהרתעת  קהל הגולשים, מלהמשיך ולבצע עבירות באינטרנט. בהעדר הוכחה לנזק קונקרטי וודאי, שהרשעה תגרום לנאשם בעיסוקו, ראוי לדעתה להעדיף את האינטרס הציבורי, המחייב הרשעה. הנסיבות לקולא יכול שתתבטאנה בהקלה בעונשו של הנאשם. התובעת עתרה להשית על הנאשם מאסר מותנה, להעמידו בפיקוח שירות המבחן ולחייבו בביצוע עבודות של"צ.

הסנגור, עו"ד רכבי, ביקש באופן טבעי להתחשב בנאשם ולא להחמיר איתו. הוא נדרש בהרחבה לאבחנה בין נסיבותיו האישיות של מרשו וליתן משקל לעובדה שהנאשם, שוחח עם התחקירנית שלוש פעמים במשך שמונה עשרה יום בלבד. הקשר לא היה פיסי, להיפך, כשהתחקירנית הציעה שיחה בטלפון, סרב וכמובן שסרב לפגישה, וזאת להבדיל מנאשמים אחרים בפרשה.

לדעת הסנגור ראוי ליתן משקל רב לקולא לתפקודו הנורמטיבי של הנאשם, העובד לפרנסתו כראש צוות בחברת היי-טק גדולה ותומך בהוריו הקשישים, עברו הנקי, ההודאתו, חרטתו, שהותו במעצר בית במשך חודש וחצי ושיתוף הפעולה המלא ששיתף עם הרשויות. הסנגור הדגיש שבהודאתו חסך הנאשם זמן שיפוטי רב וויתר על סיכוי ממשי לזיכוי בהתחשב בעומק מעורבותו של ערוץ 10, שתחקירניו היו סוכנים מדיחים, באופן שהיה בו להקים הגנה מן הצדק.

מעבר לכך הדגיש הסנגור קביעתו של שירות המבחן לפיה לא פתלוגיה פדופילית הניעה את הנאשם לבצע את העבירה, כי אם כשלים אישיים. השתלבותו המלאה של הנאשם בהליך טיפול וההבנות שהפיק ממנו מביא למסקנה שזהו המקרה לאי הרשעה.

לתמיכה בטיעוניו הגיש הסנגור אישור ממפקדו של הנאשם בצבא, חוות דעת של ממונה עליו בעבודתו, ומסמכים הקשורים למצב הבריאותי של אביו. כמו כן הגיש שתי החלטות, שתיהן יצאו מלפני בית המשפט השלום, האחת מתחת ידיי.

הנאשם פנה לבית המשפט וביקש ליתן משקל לקולה להודאתו ולהשתתפותו הפעילה בהליך הטיפולי. כמו כן טען שכיום הוא מבין את חומרת המעשה ומצטער עליו מאוד. הוא הדגיש שהרשעה, גם  אם לא תפגע באופן מיידי בתעסקותו, היא עלולה לפגוע בו בעתיד.

לאחר הדיון ובהתאם להנחיית בית משפט המציאה התובעת טבלה (במ/5), המשקפת את מצבם המשפטי של שאר החשודים שהועמדו לדין. עשרה תיקים עדיין תלויים ועומדים בביהמ"ש, שבעה הורשעו, ורק בת"פ 1957/08 מ"י נ' קלמן מיום 22.10.08 (להלן: " עניין קלמן"), יצאה החלטה מלפני כב' השופט אפרתי להימנע מהרשעה.

לאחר ששמעתי הטיעונים, עיינתי בתסקירים, במסמכים ובאסמכתאות, שקלתי מכלול הנסיבות תוך עריכת האיזונים הצריכים, הגעתי למסקנות כדלקמן:

1. על מהותן וחומרתן של עבירות מין המתבצעות באמצעות האינטרנט (במיוחד כלפי קטינים), והתייחסותי לעבירות שבוצעו בפרשה זו לנוכח התחזותן של תחקירניות ערוץ 10, עמדתי בהחלטה מפורטת שיצאה מלפני היום, בת"פ 8467/07 מדינת ישראל נ' פיטשון, ואין צורך לחזור.
2. חרף הדמיון ראוי להדגיש את השוני שבין המקרים. הנאשם בת"פ 8467/07 הודה בשלוש עבירות, האחת זהה לעבירה שבדיון ושתי האחרות הן עבירות על פי חוק העונשין: ניסיון לבצע מעשה מגונה וניסיון לבצע מעשה מגונה בפומבי. הנאשם שם לא ביקש להימנע מהרשעה ואפשרות כזו לא עלתה לדיון.
3. ככלל, על בית המשפט להרשיע נאשם שהודה בעובדות שיש בהן לבסס עבירה. ההרשעה היא תוצאה מתחייבת ממהות ההליך, שעיקרו אכיפת חוק שיוונית. בהרשעה מביעה החברה סלידה ממעשים שביצע הנאשם ומטרתה להשיג הרתעה אישית וכללית. ראו ע"פ 9262/03 פלוני נ' מדינת ישראל תק' על' 2004 , 644.