דחיית בקשת רשות ערעור לביטול צו של סבתא כנגד נכדה

1.         בפניי בקשת רשות ערעור, שהוגשה על ידי ב"כ המערער, עו"ד לאה צמל, על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בירושלים (כב' השופט מנחם הכהן), מיום כג אלול תשע"ג (29.8.13), בתיק ה"ט 10278-07-13, שבו התקבלה בקשת המשיבה (סבתו של המערער) ונאסר על המערער להיכנס או להימצא בדירה ביישוב, ובשום יחידה או דירה הנמצאת במבנה זה.

כמו כן, נאסר עליו לנהוג כלפי המבקשת (המשיבה שבפניי) או מי מבניה באלימות כלשהי.

נקבע כי תוקף הצו לשלושה חודשים ויחל ביום 1.9.13 (פיסקה 16 להחלטה) (להלן - "החלטת בית המשפט לענייני משפחה").

ההחלטה ניתנה מכוח חוקלמניעתאלימותבמשפחה , התשנ"א-1991 (להלן- "חוק למניעת אלימות במשפחה").

2.         עו"ד צמל הגישה תמצית ערעור ולאחר מכן, הגישה כתב ערעור מפורט, הנושא כותרת "נימוקי בקשת רשות ערעור", המשתרע על פני עמודים רבים.

3.         לשלמות התמונה אזכיר, כי כב' השופט רם וינוגרד, מבית משפט זה, נתן ביום כח אלול תשע"ג (3.9.13), החלטת ביניים, לפיה מעוכב הביצוע של החלטת בית המשפט לענייני משפחה, עד להחלטה בבר"ע.

4.         עו"ד לאה צמל האריכה בטענותיה ביחס להיסטוריה שבין הצדדים (נכד וסבתא), וגם הזכירה את מצבו הנפשי של הנכד.

5.         אשר לנושא המרכזי, ששימש עילה ובסיס להחלטת בית משפט קמא, דהיינו: תוצאות בדיקת הפוליגרף המוסכמת, ומידת האימון שניתנה על ידי בית משפט קמא בעדות הסבתא, לפיה המערער נקט באלימות כלפיה, תשובותיה של עו"ד צמל היו אלה:

ראשית, לא הייתה הסכמה בתחילה לבדיקת הפוליגרף ורק לאחר מכן הייתה הסכמה;

שנית, בדיקת הפוליגרף אינה הראיה היחידה;

שלישית, לא אופשר לה לעיין בחומר הגלם של בודק הפוליגרף.

6.         עו"ד יעקב קמר, ב"כ הסבתא, המשיבה, תומך בעמדת בית משפט קמא, ואף התבטא בלשון קצת חריפה, כאילו המערער נוהג בחוסר תום לב ומנסה למנוע את תוצאות בדיקת הפוליגרף והשלכותיה, על אף שהסכים לכך.

7.         לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי לפנינו תיק שבו אין בסיס לבקשת רשות ערעור.

8.         בתי המשפט לענייני משפחה דנים מידי יום בבקשות רבות למתן צווי הגנה, על פי חוק למניעת אלימות במשפחה. לא אחת, יש עדות של "מילה מול מילה".

            והנה, במקרה שבפניי, בנוסף לכך, הייתה הסכמה לבדיקת פוליגרף, שתוצאותיה קבעו כי אכן המשיב נהג באלימות כלפי סבתו (העובדה שהסבתא לא דייקה או לא אמרה אמת בנקודה זו או אחרת בפוליגרף, אין בה כדי לשנות מהאמור לעיל, שכן הפוליגרף נועד לבדוק האם הייתה אלימות של המערער, פלוני, כלפי המשיבה, פלונית, אם לאו).

9.         לכן, מבחינת צירוף הראיות בתיק זה, אין זה מן הראוי כי בית המשפט בערכאת ערעור יתערב בממצאים עובדתיים, שבית המשפט לענייני משפחה חזר ואמר לאורך החלטתו: "מאחר ואירוע התקיפה בגינו הוגשה הבקשה מצד הסבתא, הוכח בפניי בראיות מספיקות, ודי לי בכך על מנת להתרשם ממסוכנותו של המשיב" (פיסקה 13, עמ' 3, שורות 29-31, להחלטת בית משפט קמא). וכן בהמשך: "זה המקום לומר כי בדיקת הפוליגרף הכפולה איששה את התרשמותי החיובית והאימון אותו רכשתי לעדות הסבתא" (עמ' 4, שורות 3-4 להחלטה האמורה).

10.       מכאן עולה, כי אכן בדיקת הפוליגרף לא הייתה הראיה היחידה, אלא חלק מן הראיות בתיק.

בכך -  תשובות לטענות הראשונה והשנייה של עו"ד צמל.

11.       ככל שמדובר בבקשת עו"ד צמל לעיין בחומר הגולמי של הפוליגרף, ייתכן ויש בסיס משפטי לטענתה, כי היא זכאית לכך. אולם, מאחר ועו"ד  צמל לא ביקשה חקירה נגדית של בודק הפוליגרף, ומכל מקום, גם אם עדות הפוליגרף הייתה מוחלשת או אולי אפילו מבוטלת, מבין השורות של החלטת בית משפט קמא עולה כי התרשמות בית משפט ממסוכנותו של המערער דכאן, והאימון שנתן לעדות הסבתא, מצדיקים את מתן הצו.